תוצאות חיפוש

כמובן. הרב מוצפי הביא שבעבר מרן נהג כן (בזמן שהיה כתוב רק יבי"א), ואח"כ הרב מוצפי הביא את החזו"ע. מש"כ בהתחלה: התלבטתי אם הכוונה שהמקרה שעליו העיד או כתיבת העדות. ועניתי לעניין כתיבת העדות. כנראה שהתכוונת לעצם המקרה, אז א"כ אתה באמת צודק. בחנוכה - אכן, כמו שהבאתי לעיל. ובילקו"י תפילה - אין לי...

בוודאי, וכמו שהבאתי כאן, אבל זה כעין "דעבד כמר עביד ודעבד כמר עביד", אך זה כיון שכך מנהג העולם, אבל אם מנהג העולם היה כמש"כ ביבי"א (וכמו שהוא היום), לכאו' לא היה צריך לכתוב כן לומר בחיריק, ונראה שבחזו"ע רק בא לומר שאע"פ שכתב שיש לומר בקמץ, מ"מ אין בעיה להגיד גם בחיריק כיון שיש צד גדול לומר כן...

לא כתב שחזר בו, אלא שאע"פ שפסק ביבי"א כך, מ"מ העולם לא נוהגים כן. בספר כתב כן אחרי שיצא החזו"ע, שכן הביא את החזו"ע באותו מקום. כאמור, מהלשון נראה שהוא פןסק כמו ביבי"א, רק שכתב בחזו"ע מפני שהעולם לא נוהגים כן, וסו"ס זו לא מחלוקת עם הכרעה ברורה, כיון שזה רק דקדוק ויש צדדים לכאן ולכאן.

שזה לא בדיוק "משנה אחרונה" אלא נראה יותר כלימוד זכות על מה שנוהגים העולם, ואם העולם לא נוהגים כן - אז אין עניין לנהוג כך. העניין הוא שבחזו"ע ובילקו"י כתבו שכך נוהגים, אבל למעשה רוב ככל העולם לא נוהגים ככה, וכל מה שצידדו לפסק השני ושיש על מה שיסמוכו זה בגלל שכך נוהגים, אבל אחר שפחמע"ד שלא נוהגים...

איך יש לומר? "הָרְשָׁעָה" או "הָרִשְׁעָה"? ביבי"א (ח"ח סי' י"א אות כ') כתב: וא"כ ביבי"א פסק כמו שכתב בשו"ע שיש לומר "הָרְשָׁעָה". ולאחמ"כ בחזו"ע חנוכה עמ' ר"ה כתב: וא"כ בחזו"ע סייג את דבריו שאע"פ שכתב ביבי"א שיש לומר "הָרְשָׁעָה", מ"מ העולם לא נוהגים כך ויש להם על מה שיסמוכו. והנה בילקו"י...