Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.
בבא קמא קיט.
ת"ר לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל אבל לא יינות ושמנים וסלתות ולא מן העבדים ולא מן התינוקות אבא שאול אומר מוכרת אשה בארבעה וחמשה דינר כדי לעשות כפה לראשה
יש להעיר, השתא חמשה מוכרת ארבעה מיבעיא, וכאן אי אפשר לומר ״ואפילו טובא״ וצ״י. ועיין לעיל קיח: שהגמרא הקשה כה״ג...
בבא קמא קו:
רש״י ד״ה ולישני ליה בגונב בן פקועה - שנמצא במעי אמו ופקעה לאחר שחיטה והוציאוהו דאיכא למאן דמכשר ליה בלא שחיטה בפ' בהמה המקשה (חולין דף עד:) דתנן ר"ש שזורי אומר אפילו הוא בן חמש שנים וחורש בשדה שחיטת אמו מטהרתו
ד״ה כר"מ - בשחיטת חולין דתנן השוחט את הבהמה ומצא בה בן ט' חי כו'
יש...
פרשת משפטים
רש״י חמשה בקר וגו' . אמר רבן יוחנן בן זכאי חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנשאו על כתפו, משלם חמשה, שה שנשאו על כתפו, משלם ארבעה הואיל ונתבזה בו. אמר רבי מאיר בא וראה כמה גדולה כחה של מלאכה, שור שבטלו ממלאכתו משלם חמשה, שה שלא בטלו ממלאכתו ארבעה...
דף צב.
לא הוה סליק ליה שמעתתא אליבא דהלכתא כו׳
רש״י ד״ה אליבא דהלכתא - לא הוה מסתייעא מילתא למימר מילתא דתהוי הלכתא כוותיה
לא הוה סלקא ליה - כלומר לא היה עולה בידו למימר שמעתתא אליבא דהלכתא
יש לעיין מדוע האריך רש״י כ״כ וחזר וכפל דבריו.
עוד קשה מדוע הקדים לפרש אליבא דהלכתא קודם לא הוה...
דף צ.
רש״י ד״ה ראשון ישנו בדין יום או יומים - אם הכהו בתוך שלשים יום הללו ולא מת תחת ידו אלא עמד יום או יומים חי אינו נהרג כו׳ אבל שני אם הכהו בתוך שלשים יום הללו שהיה בבית ראשון אינו בדין יום או יומים ונהרג עליו אפי' מת מחולי זה לסוף ״שלש שנים״ כו׳
יש לעיין מה הדין אם מת לסוף עשר שנים, עשרים...
דף עט:
רש״י ד״ה גמ' בחורשין - ביערות כדמתרגמינן ביער חורשא
יש לעיין מדוע לא כתב כן לעיל בתחילת העמוד (ע״ש שכתב שהטמין בחורשין - שנטמן ביער לגנוב בהמות הרועות שם)
בבא קמא דף עד:
איתיביה רב חסדא לרב הונא מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו והיה שמח שמחה גדולה כו׳
רש״י טבי שם העבד
לכאורה אינו מובן כוונתו בזה, ואולי כוונתו לאפוקי מלפרש ״טבי״ מלשון טוב דהיינו שעבד טוב הוא, ולכן פי׳ שזה שמו
דף סא.
בשלמא למ"ד הני תרתי היינו דכתיב (שמואל ב כג, טז) ולא אבה דוד לשתותם אמר כיון דאיכא איסורא לא ניחא לי אלא למ"ד טמון באש קא מבעיא ליה מכדי גמרא הוא דשלחו ליה מאי לא אבה דוד לשתותם דלא אמרינהו משמייהו אמר כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר...