תוצאות חיפוש

לאור מה שהוכחתי כאן...

החולקים עצמם ודאי שיכולים לעשות כל אחד כדעתו, וכפי שמפורש בריטב"א בע"ז ז' בשם הרא"ה וז"ל והוי יודע דכי אמרינן הלך אחר המחמיר היינו לדידן דכיון דספקא הוא נקטינן בספקא דאוריתא לחומרא אבל לדידהו גופייהו ודאי כיון דשקולין נינהו וכל אחד עומד בשמועתו זה נוהג כדבריו אפילו לקולא וזה נוהג כדבריו והכי...

הרמב"ם כתב 'שני חכמים או שני בתי דינים' - זה נקרא מחלוקת שקולה. אם יש רוב מול מיעוט לא דיבר.

להקל בדרבנן אין מצוה, מותר להחמיר. אולם בדאוריתא אכן כן. אולם בד"כ גם אם לא למדתי את הסוגיא אני משתדל לפתוח בספרי האחרונים שהביאו את השיטות כמו הרב עובדיה או שאר אחרונים ומשתדל לראות מה הכיוון, מי נגד מי, מה המשקל של האוסרים והמתירים [ללא ידיעה ברורה מי צודק], ואם ראיתי 'מלמעלה' שרוב הפוסקים...

כעת מצאתי שגם בדברי הגט פשוט מבואר כדבריי בדעת הרמב"ם גט פשוט כללים כלל ו אמנם הפוסקים האחרונים הם מיראי הוראה ובכל מקום שרואים שנחלקו הפוסקים הראשונים באיסור' דאורייתא אין סומכין להקל על דברי היחיד נגד הרבים. ואפילו במיעוט נגד רבים ואפילו במחלוקת שקול של פוסקים במידי דאורייתא דנין בו כדין...

הרמב"ם לא הגביל אלא כתב אם 'אינך' יודע. הוא דיבר אלי ואליך ואל כל מי שלומד רמב"ם [אולי מי שהגיע להלכות ממרים נקרא הגיע להוראה. יש לדון] מדובר באחד שבאמת יודע. לא צריך יותר מדאי להתפלפל. אדם שלמד את הסוגיא הספציפית הזו ויודע את טענות הצדדים ויודע להכריע ולהבין מי צודק ומי יותר דחוק ומי יותר מרווח...

כל פעם אתה משנה דרישות. ביקשת מאמר 'ראיה' למרן זצ"ל - קיבלת [חשבתי שתאמר איזה יישר כח..] עכשיו אתה רוצה לדעת אם הגענו להוראה. בא נפתח אשכול מה נקרא הגיע להוראה. סמיכה ברבנות? לרב שכונה או רב עיר או לדיינות? מו"ץ באחד מבתי ההוראה? רב בית כנסת? אתה יכול להוסיף עוד. בכל אופן אם אומר לך שכן - האם...

בגמ' בב' מקומות הנ"ל לא מדובר שיש 'ראיה' לחכם השלישי כאחד מהצדדים עי"ש היטב, וזה הוי בכלל 'אין אתה יודע להיכן הדין נוטה'. מהב"ח גם אין ראיה, שהרי מוכח מדברי התוס' שאין להם ראיה יותר לרש"י מלר"ת, ולכן כתב הב"ח מה שכתב. ואדרבה וכי לא מצינו פעמים אין מספר שהתוס' מכריעים כדעת רש"י או ר"ת או ראשונים...

לא ולא. הרמב"ם הבין בפשטות מסברא ומראיות מחכמי התלמוד ומהגאונים והראשונים לאורך כל הדורות שאין זה הכונה. אלא הגמ' מיירי 'רק' באינו יודע להיכן הדין נוטה. אין זה סותר את הגמ' ולא את פשט הגמ', אלא זהו פשט הגמ' ממש, ולכן הוסיף משפט זה לאפוקי מההבנה של כבודו. זהו פירוש שלא שמעתו אוזן מעולם. הרמב"ם...

שפתיים ישק. זה חלק מהדברים שרציתי לכתוב ל @איש תם, ומלאכתי נעשתה ע"י אחרים ב"ה.

לא הבנתי על מה אתה מדבר, על יודע להיכן הדין נוטה או אינו יודע. פרט יותר. האמת שבאותה מדה אפשר להפנות שאלה זו לרבנים אחרים שחולקים על האור לציון ועל הבא"ח שנשמח שיציגו איזה ראיה עצומה לשיטתם כדי שנדע שכשהם חולקים הם אוביקטבים. אולם לא אכנס לזה, ובשביל לשמח אותך מצורף כאן חיזוק לפסק מרן זצ"ל...

לא זכיתי להבין טענה זו. הרי תמיד כשיש ב' צדדים כל אחד חושב שהשני טועה והוא צודק, ועל זה גופא אמרו שאם אתה יודע להיכן הדין נוטה עשה כדבריך, למה זו רמות רוחא? האם מה שכבודו טוען זה רמות רוחא בגלל שראה את הצד שלי ושל הלוי והחליט שהוא צודק? איני מבין כלל טענה זו. ז"ל הרמב"ם הלכות ממרים פרק א הלכה ה...

משפט זה מיירי 'כשאין אתה יודע להיכן הדין נוטה' כמבואר ברמב"ם ממרים סוף פ"א. ואדרבה מזה מבואר שאם אתה יודע להיכן הדין נוטה - עושה כפי שנראה לך אף להקל בדאוריתא עי"ש. לגבי הרשב"א - כבר כתבו בזה דמיירי שנראה לו 'בסברא' בלי 'ראיה ברורה', אבל הרשב"א לא דיבר כשיש לו ראיה ברורה נגד החכם, והתלמוד וכל...

ההערות הם כאן...

מכון יש. שם של הספר יש. העיקר חסר מן הספר. התשובות על ההערות. העליתי כאן כמה הערות ולא השיבו עליהם. הציבור הקדוש מוזמן לעיין בדברים ולחוות דעתו.

לי לא נראה מתקבל על הדעת.

במחילה, אין שייך על זה 'שוב ראיתי'. עיין היטב בכל הענין ותראה שכן הוא. ובפרט שנראה להדיא שמביא את הפמ"ג לחלוק על החק יעקב בדעת הרשב"א.

גם זה אינו נראה שהרי כתב 'ושוב ראיתי שכ"כ הפמ"ג'. אם הפמ"ג סובר כדעת הריטב"א מה זה 'שוב ראיתי'. אע"כ שהוא סבר לחלק בין שבת ליו"ט בדעת הרשב"א שזה חידוש, ועל זה כתב ושוב ראיתי שגם הפמ"ג הבין כך, ודוק היטב.

אני מנסה להסביר שוב. החת"ס דיבר רק על ערב שבת, לא על ערב יו"ט. אם כותבים את דברי הפמ"ג לאחר החת"ס שכתב כדברי 'רוב הראשונים' שהביא הרב שם שכתבו להתיר 'בערב שבת', זה אומר שהוא התיר 'רק' בע"ש. לאחר מכן הרב מביא שהחק יעקב ביאר בדעת הרשב"א שסובר שבעיו"ט אסור. ועל זה כתבתי שלדבריך היה צריך לכתוב...

ראשית, עיקר השגתי היא על ההבנה בדעת הפמ"ג ללא קשר להלכה למעשה. גם אם נכניס את זה במקום החת"ס - עדיין יקשה מדוע לא הביא שהפמ"ג והכה"ח מקילים למעשה בעיו"ט. דעת הרי"ף - אדרבה פשטות דבריו להקל, כיון שהעתיק את הגמ' רק ביו"ט שחל בע"ש. משמע מדבריו שבכל אופן אחר מותר. יש עוד הרבה ראשונים שלא הזכיר שם...