תוצאות חיפוש

מתשובת הרב מוצפי שליט''א ניכר שלא הראו לו את הרשב''א והריטב''א והר''ש [ובדעת הרמב''ם יש שם ט''ס] והאבני נזר והגר''ח מוולוז'ין, שגם הם היו גדולים וענקים בתורה. אני חושב שכדאי להראות לו את הספר של הרב ינון או את מאמרם של הרב ח. פ. בניש והרב יהודה הדר מרגולין הי''ו, ואחר שיראה את ראיותיהם שיכתוב...

לאחר העיון ראיתי שפירוש דברי הרמב''ם שנויים במחלוקת דיש מפרשים גם ברמב''ם שחופה ג' אצבעות. שכ''כ הרדב"ז [חלק ב סימן תשיב] וז''ל: ולפיכך צ"ל דמאי דכתב הרב ז"ל כדרך שקומץ כל אדם פושט פס ידו וקומץ לא בא לומר שקומץ בכל האצבעות אלא בא למעט בראשי אצבעותיו או מן הצדדין והיינו דאמר רב פפא פשיטא לי מלא...

תוספת ראיות מהראשונים שהזכירו זית בינוני ולא אגורי וכדעת הרמב"ם: בתשובות הגאונים הרכבי סימן רס"ח נשאל גאון כמה שיעור גרוגרת הגסה וגרוגרת בינונית וכן זית גדול וזית קטן וזית בינוני. והשיב: הרי אילו שיעורין ואיך יהי שיעור לשיעור וכו' וסיים הכל לפי דעתו של רואה עי"ש. ואם היה דין ב'אגורי' היה צריך...

ממה נפשך, כמו שלא הביא את הרי''ף והרמב''ם כך לא הביא רוב פוסקים כהתוס', אלא הביאם כדעה ותו לא. ומ''מ גם לפי מה שכתבתי לא איפרק מחולשא שהרי כאן לא הביא את הרא''ש שהוא אחד מעמודי הוראה כחולק על הרמב''ם, ונמצא א''כ שבסי' שסח סתם כהרמב''ם וכאן בסימן תפו כתב י''א, והו''ל כסתם וי''א שהלכה כסתם [אע''פ...

כעת ראיתי בירושלמי [יומא פרק ה הלכה א] "אפילו כבן קמחית שהיתה ידו מחזקת כארבעת קבין והקטן לפני קוטנו אפילו כבן גמלא שלא היתה ידו מחזקת אלא כשני זתים". ע''כ. ויעויין שם במראה פנים. הרי ששני זיתים בצמצום הוי בכהן קטן מאד, ובזה ולא מסתבר שיכול להכיל 50 סמ''ק. כמו כן היום עשיתי מדידה בקוסקוס בארבע...

מנין לנו לתלות הא בהא, דבהחלט יש לומר דגם למ''ד שקומץ בשלש אצבעות בעי שיעור קמיצה שני זיתים, שהרי נחלקו בשיעור הקמיצה ולא באופן הקמיצה. ולכן א''א לעשות אוקימתא מדעתינו רק כדי ליישב הקושיא, אלא א''כ יש תנא דמסייע מהראשונים שפירש כן.

דחוק מאד, דמש''כ כשני זיתים היינו שקומץ סולת בכמות של כשני זיתים, ולא שני זיתים ממש [דהיינו פרי הזית] וע''ז שייך לכתוב את כ''ף הדמיון. אך ודאי שאין הכונה שפחות משני זיתים כשר, כי א''כ לא נתבאר השיעור כלל.

בהקדמה מבואר שרק כאשר אין הכרעה בין עמודי ההוראה הולכים אחר הרוב, אבל כאן הרי''ף והרמב''ם בחד דעה. קשה שהרי יש כאן גם חומרא שמברך על עירוב שלדעת התוס' הוא פחות מכשיעור. הן אמת שלפי שיטת הרדב''ז שהברכה נגררת אחר המצוה יש לישב מ''מ ידוע שמרן ביבי''א כ' שמרן לא פוסק כהרדב''ז. ואף נסבור כהרדב''ז...

הן אמת שאמורא אינו חולק על תנא, ולכן הגמ' מקשה על האמורא מדברי התנא, אלא שהגמ' גם מתרצת שהאמורא סובר כתנא אחר, והוא אשר אמרנו שכאשר ישנה מחלוקת בקדמונים מותר לנו לסבור כאחד מהם אם כך דעתינו נוטה. ומה גם שיש הבדל בין דורות התנאים והאמוראים לדורות שאחריהם אחר שנחתם התלמוד, כי התנאים והאמוראים...

לענ''ד דחוק מאד, בפרט שלפי הריטב''א ששה זיתים לפחות יש בביצה, אך כל זה לשיטתי שעני סובר כאופן ב', אך לפי שיטתכם שאתם סוברים כאופן א' אתי שפיר. [מאסף תל תלפיות שבט תרס''א] וז''ל: וזה זית תולין בשיעור ביצה לאשר אין להם זיתים, לא כן אנו אשר רואים את הזית לפנינו אין לדחות העיקר מפני הטפל.

להלן המשך הסיכום, עם סיכום כולל לשיטתינו, ואת הסיכום שלכם עדיף שתכתבו אתם. כמו כן אשמח לקבל הערות. הוכחות מהראשונים שהזית קטן טענה- ברשב''א מבואר שהזית קטן אף מכרבע ביצה, שכ' במשמרת הבית [בית רביעי שער ראשון [דף צו. ובהוצאות הנדפסות ח''ב דף ו] וז"ל: שהרי יש בחתיכה עשרה רביעיות שהן חמש עשר...

זו עיקר כונתי, שאף שתאמרו כן, מ''מ לא תפעלו ללא אישור, ולא שאני טוען שלא צריך להתייעץ, אדרבה צריך וצריך וגם אני משתדל להתיעץ ולקבל הערות, אך הענין הוא האם בסופו של דבר אנו אומרים כן בגלל שכך אנו מבינים, או לא, דהיינו אם הרב הסביר לנו מדוע לא שייך לומר כן והדברים מתיישבים על ליבנו והחלטנו לחזור...

לא רק חילוק זה הוא ההבדל בגישות שלנו, ישנם עוד כמה הבדלים שנקודת המוצא שלנו בהם היא שונה בתכליל וזה מה שגורר אחריו הרבה מחלוקות, כי שורשם נעוץ בדרך הפסיקה וכללי ההוראה. ואציין כמה מהם: א. יש לבטל דעתינו בפני מרן זצ''ל אע''פ שאנחנו מבינים אחרת, ויש גדולי ישראל אחרים שאומרים כמונו. ב. יש משקל יתר...

כאשר יש מחלוקת מפורשת בפוסקים נשאר לנו רק להכריע ביניהם ע''פ ראיות, וממילא לא צריך ראיות חזקות שאינם משתמעות לשתי פנים אפילו בדוחק, אלא כל שישנה ראיה מגמ' וכדו' או משאר ראשונים שפשטות הלשון מורה כמו אחת השיטות, יש לנו לקבלה, כי יש לראיה זו בסיס. בנדו''ד מכיון שדעת הרשב''א ברורה [שהרי גם הרב...

אני סבור כמו האופן השני

סיכום ראיית הקמיצה טענה- בגמ' מנחות מבואר שקמיצה הוי שתי זיתים, ואחר שנסינו יצא שיש 26 סמ''ק בקמיצה, שהוא כזית אחד לפי התוס'. דחיה-לדעת הרמב''ם הקמיצה היא בכל האצבעות ובזה יש שתי זיתים לדעת התוס' וכפי שעשינו ניסוי ויצא כ 53 סמ''ק, טענה- ההבדל הוא שלרמב''ם יש לקמוץ יחד עם הזרת, וקשה לומר שבזרת...

נראה שיש כאן ט''ס וצ''ל האופן הראשון כיום האופן הראשון הוא הנכון, אך עד תקופת התוס' האופן השני היה הנכון.

לגבי הסירטון של הקמיצה, יעוין ברמב''ם [מעשה הקרבנות פי''ג הי''ג] שכתב: כיצד קומצין מנחות הנקמצות, כדרך שקומץ כל האדם פושט אצבעותיו על פס ידו וקומץ, קמץ בראשי אצבעותיו או מן הצדדין לא יקטיר ואם הקטיר הורצה, ואם הוסיף בקומץ כגון שהרחיק אצבעותיו וקמץ הרי זה פסול. עכ''ל. ולכן מסופקני לגבי הקמיצה...

ערכתי סיכום קצר על הדיון בסתירת מרן, תראו אם יש מה להוסיף. טענה- במרן יש לכאורה סתירה, שבסימן תפו הביא דברי התוס', ובסי' שסח פסק כהרמב''ם, ולמעשה אנו נוהגים לגבי קביעות סעודה ושיעור אכילת פרס כדברי הרמב''ם דהיינו ג' ביצים, ונמצא שהמנהג הוא גם כהרמב''ם ואפשר לפסוק שהזית קטן. דחיה- ר''ת בתוס'...

אני דוקא חושב שהוא מדבר לענין, ולא מחפש לדחות בקש, אם בכל זאת מגיעים למצב שכזה ורואים שאין טעם יותר להשיב, אפשר להפסיק את הדיון ולומר הבוחר יבחר, אבל להתעלם מטענות זה לא יתן שום דבר. למה לא מתישב יפה על הלשון, אדרבה מתישב יפה מאד: "דגרוגרות בלא גרעינין קאמר הכא''- ולכן הגרוגרת רכה ונדחסת...