Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.
ייש"כ.
אמנם זה חידוש אצלי שצריך שיהא דעת האדם שהמשא יהא לצרכו ולדעתו !!??, והלא המג"א (סי' ש"ה) אסר לעשות רעש מועט (!) שמא הסוס ישמע ובכך יוביל את העגלה.
לענ"ד לא דומה, כי שם המלאכה היא התלישה , וזה לטעמה ולהנאתה שתהנה...., אך כאן הנידון על המשא והטלטול בזה לא נראה לעניות דעתי שזה נקרא להנאתה, וה"נ שהיא רוצה את מה שאהבה נפשה ומצאה במטמוני הפח מ"מ הבריחה הזו לא להנאתה, וישל"ע.
ביאור איסור 'מחמר' בקצרצרה:
א) האיסור הוא רק עם יש לבהמה / חיה 'משא', וגורם לה להשיאה במקום שאין עירוב.
ב) גדר האיסור כמו' בר"ן שבת קנ"ג (ובמ"ב ריש סי' ש"ה) שהוא כמו שעושה מלאכה בשותפות עם הבהמה.
ג) הצדק אם כבודו דהוי ספק פ"ר.
ד) עיקר השאלה האם לסלק את החתלתול הוא בגדר מנהיגה דבעצם אינו רוצה בה...
יש לעיין דהנה כידוע לבר מחיוב שביתת בהמתו כמו' בשו"ע או"ח סי' ש"ה , יש גם איסור (דאורייתא) של מחמר, והוא להנהיג חיה או בהמה (ולרב הראשונים הוא אפילו על שאינו שלו, וכ"נ במ"ב שם ובסי' רס"ו, וע"ע באגלי טל חורש אות י"ב) והיא נושאת משא.
אמנם הסתפקתי , מה הדין בחתול שנובר באשפה והוא רוצה לעבור שם וכך...