תוצאות חיפוש

ואגב, תוכל לשאלו באתר ובעז"ה תקבל תשובה על כל שאלותיך המחכימות. כי אין בדורנו מי שבקי במנהגים הקדומים ובכל קטע וקטע בתפילה מקורו ע"פ האמת [שכידוע ל נוסח ועניני תפילה הם ע"פ רבנו האר"י ז"ל] וע"פ הפשט.

יש לך שאלות מצוינות, את צמאונך תרווה אם תעיין בספרי הגאון הרב מוצפי שדן במקורות המנהגים בטוטו"ד אין לי את הזמן והעת לחפש. מקופיא נראה לי, שאת מזמור שיר ליום השבת תקנו לומר לדידן בכ"א (כמו שהבאנו לעיל מזוה"ק רמב"ם ועוד) קודם הזמירות. ובאמת בזמן המקדש היו אומרים רק שיר של יום ממש כגון בר"ח היו...

שתהיה לי בריא וגם טרי..... ;) כתבתי לך מפורש דלאלו הנוהגים לאמרו אחר מוסף מדין שיר של יום כנראה זהו למנהג האשכנזים. ולדידן אומרים קודם הזמירות ושמזמור זה מדין שיר של יום כך כתב ברש"י ואבדר"נ שזהו מזמור שהיו הלווים אומרים אותו על הדוכן בשב"ק. כך כתב הרב מוצפי בתשובה וכמו שכתבתי לעיל שאלה -...

זה למנהג האשכנזים כנראה. כי כשחכמים תקנו (סדר רב עמרם גאון מחזור ויטרי ועוד וכ"ה ברמב"ם [בסדר תפילות כל השנה] וז"ל: וכן נהגו לקרות כל מזמור שיר ליום השבת קודם שיתחילו פסוקי הזמירות ביום השבת וביום הכיפורים עכ"ל. וכ"ה בטוב"י ועוד), תקנו לאמרו מיד אחר ברוך שאמר בזמירות דווקא כמובא בזוה"ק [תרומה...

זה מספר ילקוט יוסף? אמנם לפי עיננו הרואות לא כולם נוהגים כן. ועי' גם מה שכתב הגרב''צ מוצפי בתשובה שאלה - 215675 לכבוד הרב א. האם נהגו לומר "לשם יחוד" קודם קידוש של סעודה שנייה של שבת (כה"ח סופר רפט ד) ב. בסיום תפילת מוסף לאחר עלינו לשבח האם אומרים "מזמור שיר ליום השבת וכו'"? תודה תשובה...

אז במטותא פרש דבריך המנהג דאז שכ' ר''ח פלאג'י, כיום אה"נ לא כ"כ מצוי.

נכון, גם אני לא ראיתי כ"כ שנוהגין כן, גם לא בער"ש.

ראשית, זו לא שיטתי. רק הבאתי את דבריו של הרב מוצפי שליט"א. כנראה שכך התפשט המנהג להוסיף ולא להשמיט את של שבת! (וכמדומני שבאתר הרחיב בזה ואם יתאפשר לי אעלה לכאן.) יתכן. שם הביא מהרב כתר שם טוב שמנהג הספרדים שלא לומר ברכי נפשי בר"ח שחל בשבת למרות שהאבודרהם כ' לאמרו (לא הזכיר היכן) משום שבפרק...

כי כשחכמים (סדר רב עמרם גאון מחזור ויטרי ועוד וכ"ה ברמב"ם טוב"י ועוד) תקנו, תקנו לאמרו מיד אחר ברוך שאמר וזהו שיר של יום. ולא בסוף תפילת מוסף.

אין מבואר כן בדעתו , אלא שלא דק או נשמט מקולמוסו הטהור ענין זה, שכן כתב מפורש בספרו חודש בציון עמ' רסז (הנ"ל) פרק יא בדין שבת ור"ח. ולחיבת הקודש אעתיק לך תוכ"ד. ברוב הקהילות נוהגים לומר ברכי נפשי קודם תפילת ערבית גם כאשר חל ר"ח בשב"ק וכן במוצ"ש. ובשחרית יש לאמרו לאחר קדיש תתקבל של תפילת מוסף ...

שאלה - 163645 לכבוד הרב: האם הרב יכול לכתוב את סדר התפילות לשבת הקרובה? תשובה לפני ערבית אומרים ברכי נפשי והוא מזמור של ראש חודש, ומזכירים יעלה ויבא ואם שכח בלילה בערבית אינו חוזר. בסעודת הלילה בברכת המזון אומרים רצה והחליצינו ויעלה ויבא. שחרית יעלה ויבא, הלל בדילוג ובלי ברכה. מוציאים שני ספרי...

אני חושב שהמנהג הרווח כיום לא לומר, איני יודע הטעם. אך לדעת מו"ר הגרב"צ מוצפי נר"ו מנהג זה בטעות יסודו וכנראה המנהג הקדום היה כן לאמרו והאריך בזה מאוד בספריו וגם באתר יש תשובה ע"ז. שאלה - 193893 לכת"ר הלילה עליתי להיות חזן בערבית, התחלתי "ברכי נפשי", פתאום כולם השתיקו אותי ואמרו שהם נוהגים...

אין לי זמן כעת עי' בחודש בציון

בשבת דר"ח, ברור. וכן בשבת דחנוכה לומר מזמור שיר חנוכת הבית. אך העיקר שנכתב שם שלא נהגו חכמי הקבלה ובכ"ז המנהג לומר לגבי המשניות בדווקא. ועי' חודש בציון רסז

בשבת, שכך היה מנהג משנים קדמוניות. לומר שם מזמור ברכי נפשי וכן המשניות הנ"ל.

עם זאת כ' (ע"ד אביו ז"ל) להקל ללמוד משניות אבות בימי העומר וכן משניות שבת (יש שנהגו כן) קודם קווה אל ה' שלא ימנע הציבור מלימוד זה וכבר נתפשט המנהג הזה בתפוצות ישראל ושאף הרב בא"ח נהג לאמרם

הרב ישכיל עבדי גם היה בשנים אלו, יל"ע מי היה לפני מה ומה היה לפני מי

המלאך הקדוש הנ"ל ע"ה וזיע"א היה עונה ומצווה לכל השומעים לענות ב"ה וב"ש בקידוש וכן היה תלמידו הגאון הצדיק ר' מסעוד מלול זצ"ל שהכרנו היה חזנו של הבבא סאלי גם היה מצווה כן. ובלי להמעיט או לזלזל חלילה במי שגדול.. השאלה אם זה משקף את מנהגי הספרדים??!!

אמת. וכן שמעתי כמה וכמה פעמים מהגאון החסיד הגרב"צ מוצפי ושאין מנהג הספרדים כלל לאמרו