תוצאות חיפוש

יעיין מר בדברי הרב שכתב כן ממש על דרך אגב והרב לא כתב כדרך חיוב, ואביא את דבריו הכא שכתב מיד אחרי הצ״ע: ובספר שמירת שבת כהלכתה כתב בשם הגרש״ז אוירבך שצ״ע ביו״ט שחל בע״ש שהיה החשמל דלוק מבעו״י במצעות שעון שבת והבית מלא אור איך מדליקים נרות שבת ויש להדר להדליק הנרות קודם שנדלק החשמל וצ״ע ע״ש וע״ע...

יצא לי לעבור על רוב דברי הקונטרס, ואח״כ עיינתי מעט בחזו״ע, ואף שהרוב כתב הרב בעל הקונטרס על דרך העיון, התרבו לי מעט קושיות, אך אומר אחת מהן הואיל ולא ישבתי בעיון על הקונטרס (ועוד כי קשה לי מאד לעיין בקבצים דיגיטלים ועדיפא בספר), והוא למעשה מוזכר בדברי הרב דוד שמובא בהסכמה, מה שאמר כי קשה לבטל...

כבודו אמר ולפי מה שאמר הרב העונג הזה הוא לא מיוחד לעונג שבת אלא אף בחול אתה משתמש ממנו, ואדרבה עצם הדלקת הנר מתי שיש אור חשמל מוכיחה כי אין כוונתי באור החשמל לעונג אלא דווקא בנרות השבת וכי יש גילוי מלתא יותר גדול מזה? שהרי האשה באה ומברכת עליו אשר קדשנו במצותיו וצוונו על נר שבת ולא על החשמל אף...

או שלא הבנתי נכון את הרב אברהם, או שכבודו לא הבין נכון, ואפילו אמרתי את זה בעצמי בשמו שאור החשמל הוא דבר שבשגרה ולא מיוחד דווקא לשבת לעונג ואפילו בחול אתה נהנה ממנו, לעומת זאת אור הנר אע״פ שאין אתה נהנה ממנו באופן ספציפי שהרי יש אור חשמל סופסוף מיוחד הוא הנר רק לשבת ולא כמו אור החשמל שלא מיוחד...

אדרבה אני הבנתי מדברי הרב אברהם שכיוון שאתה מדליק נר מוכח מלתא שאתה מדליקו עבור מצוות נר שבת ואילו אור החשמל לא כן דהרי אנו רגילים בו ולא נימא דהוא תוספת אורה, ועוד הגדיל ואמר שבמקרה של הפסק חשמל הוא יועיל יותר מאור החשמל וכו׳ וכו׳. ועוד דייק מלשון מרן בפסק שאמר דראוי, ולא אמר שמרן לא נהג כן אלא...