תוצאות חיפוש

והנה עתה בס״ד עבר עברתי בעיון על דברי הרב בח״ט יו״ד סי׳כב הנ״ל, ומלבד מה שיש ליישב בנידון דידן אבוא לדון במספר עניינים שהערתי עליהם בשולי הדף בס״ד. 1. הנה הביא שם בשם הירושלמי כך: עד היכן (כלומר יגביה את הס״ת) רב הונא אמר עד טפח ובשם זעירא אמרו כל שהוא. והואיל ופסקינן כרב הונא שאסור כתב ראבי״ה...

יעיין מר ביביע אומר חלק ט׳ סימן כב שמדייק מלשון השו״ע שדווקא ס״ת יש בו בעיה, וייתכן שמצרף את הנידון של כריכה להקל למעשה, אך אצטרך לעיין שם שוב בשביל להגיד זאת בוודאות.

שכחתי כי יש לי את הקיצור שו״ע שלו, וז״ל בסימן מ׳ ס״ח: אבל ספרי קדש או סדורין שנדפסו בדפוס או בצלום חשמלי המצוי בזמננו ויש להם כריכה מעקר הדין רשאי לשמש מטתו בחדר שיש בו ספרים אלו ואינו צריך לכסותם ומכל שכן כשמכסה עצמו בסדין או בשמיכה בשעת תשמיש. ומכל מקום טוב להחמיר לכסותם.העכ״ל ואציין עוד רגע...

לצערי הרב החברותא קרא לי זאת מהספר מבלי שאראה זאת מבפנים, אך אני מצטט בע״פ ממה שקרא לי שם. ואף שדבריך נשמעים דהכיסוי יהיה כיסיוי אף לדברי תורה שכתב ביד, עדיין יהיה קשה דהרי בעינן שני כיסויים וא״כ יהיה רק כיסוי אחד. ובאמת לדידי קשה לי מאד להחשיב הכריכה ככיסוי בעלמא, דגם אם תמצי שלא חלק ממש מהספר...

איתא במגילה תא שמע מניחין ס"ת על גבי תורה ותורה ע"ג חומשין וחומשין ע"ג נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים ע"ג חומשין ולא חומשין על גבי תורה הנחה ע״כ פרש״י חומשין. ספר תורה שאין בו אלא חומש אחד עכ״ל וכן נפסק בטור ושו״ע סי׳ רפט ס״יט. והערוה״שׁ רצה להוכיח מרש״י שאיירי דווקא בספרי תורה הכתובין...