תוצאות חיפוש

ראה מה שפלפלנו בזה בעמוד הראשון של הנושא.

מעניין שהנושא הוקפץ. לפני כשבועיים הייתי ביחוה דעת בהר נוף, ואחד הרבנים לפני מנחה דיבר בדיוק על נושא זה. והאריך לומר שהרב בחזו״ע הביא את הלב אברהם בעלמא ולא להלכה. ואמר שהראשל״צ הסכים לזה. והביא סימוכין לכך שבהלכה ברורה כלל לא דיבר בנושא וכו׳.

לא זכיתי להבין דחייתך. ואדרבה הרשב״ץ בתשובה לא יסתור לפרושו בגמרא, דבגמרא פירש אליבא דינא דגמרא דבעינן ברכה בשעת ראיה, ואילו אליבא דהמנהג לברך בשעת אכילה ולא בשעת ראיה, דברי היפה ללב מוכחים. כפי שכתב הרב ללוש.

כבר הקדמתיך

זה לא יישוב, אלא יותר הערה. הנה לשון היפה ללב שהביא מרן בסי׳ ל: [דן מקודם אם יש לברך שהחיינו לפני או אחרי ברכת הפרי] אולם לאחר העיון נ״ל דאף לפי דעות האחרונים להקדים ברכת הפרי לברכת הזמן, שפיר י״ל בנידון דידן להקדים אכילת הפרי שצריך לברך עלי׳ זמן וכו׳ ובפרט כי אין ההלכה ברורה בחיוב להקדים מין...

אם הרימון נמצא על השולחן בזמן הקודש בו מברך שהחיינו, לא יברך על הרימון....