תוצאות חיפוש

אכן ראיתי זאת. ובכ״ז מהחזו״ע אבלות לכאורה מבואר היפך זה. (וחבל שכבודו לא רואה שכבר אמרתי זאת)

אתה מדבר על הראשל״צ או מרן חכם עובדיה? מדברי מרן בחזו״ע משמע לא כך כפי שביארתי והבאתי. ואם אתה מדבר על מרן שאמר זאת בשיעור השבועי, אשמח למקור ולמתי זה נאמר. עריכה: אכן הראשל״צ כתב ״יראה שעיקר היתרו הוא לא משום צורך פרנסה וכו׳״. ובכן אע״פ שלענ״ד הפשט בזקן אהרן לא כך, נראה שהבנת מרן בזקן אהרן לא...

וחזרתי לעיין ג״כ בשו״ת זקן אהרן, וראיתי שלמרות שמביא החילוק שמביא הראשל״צ, אח״כ כותב ועוד שזאת היא פרנסתו וכו׳ והולך ומצרף זאת לסניף. הרי לנו שלא התיר זאת בשופי ג״כ אלא דווקא מנגן. ודרוש בזה עוד העיון. אך לפ״ז צדק מרן שפסק שמנגן דווקא הואיל ופרנסתו היא. עריכה: וכעת מצאתי לרדב״ז הנ״ל הלא הוא ח״ח...

חזרתי לעיין בדבר זה שוב בחזו״ע אבלות ומצאתי בח״ב עמ׳ שנו כתב לגבי סעודת מצווה לאחר שהתיר בסוף ז״ל: ומכל מקום אין להתיר להכנס לשם אם מנגנים בכלי זמר וכמ״ש בשו״ת הרדב״ז מכתבי יד (סוף סי׳ ר). עכ״ל. וניסיתי לעשות חיפוש לכך ולא מצאתי. אם יש למישהו בהישג יד זה עשוי לפתור לנו באמת את השאלה ששואל @יש...

לא זכיתי להבין, ציטטתי מהעלון שהראשל״צ בעצמו אמר שזה לא לכתחילה. ופשוט שזה כיוון שמרן חשש לזה, ולזה תבוא לשאול למה חשש הא קי״ל וכו׳. ועיין היטב בחזו״ע אבלות במ״ש על הכלל הזה. ודו״ק.

אדרבה, כעת שאני עובר שוב על השיעור אני רואה שאדרבה צדקו דבריי ולא אמר כל זאת אלא בגלל שקשה הדבר ולא לכתחילה, ורק מי שקשה לו מאד יכול לסמוך על כך, ולא בשופי. (וסתם, בדידי הוה עובדא כשהייתי בשנת אבלות על מרת אמי ע״ה והוזמנתי לחגוג פורים אצל אחד הרבנים, השתדלתי שלא להנות מהמוזיקה מחמת דברי מרן...

לכאורה צ״ע גופיה בכוונת הראשל״צ, אם התכוון לפסוק כן או רק לתת סמך למקלים, דגופא אמר לפני כן ״קשה להקל בזה היום״. וגם מה שהעיר על החזו״ע מתוכן דברי הזקן אהרן בפנים, האם התכוון לפסוק על פי זאת או שהשאיר זאת רק בגדר הערה. ובכלל יש ליישב דברי מרן שלא התכוון לפסוק כהזקן אהרן אלא דווקא אבל שזה המקצוע...

איזה ספר?