תוצאות חיפוש

שוב, הוא זה שאמרתי. כל מה שאני מוסיף זה שיש פה גם מעין דיוק בדברי הטור להסביר זאת. ולענ״ד הר״פ כיוון לזה ג״כ. (אחרת היה מביא את דברי השו״ע, ולא את הטור) ו׳תוכן דבריו׳ הוא תוכן דבריו של בה״ג. אם לא היה מובן.

אתה חוזר על מה שאני אומר אבל במילים אחרות... והוא אשר כתבתי, שמלשון ״שלא יברך בימים שלאחריו״ לא משמע לא לספור אלא לא יברך ולכן הביא ״כידוע״ היינו כהתוס׳ בשביל להסביר כן. ולענ״ד בפשיטות מה שהטור כותב כך לקראת סוף הסימן הוא לא מעניין יספור או לא יספור אלא מעניין הברכה, והיינו שדעת הטור שבלאו הכי...

אכן הרגשתי בכך, אבל גם בדיוק מדברי הטור אפשר להבין כך בבה״ג שכתב בדעת בה״ג ״שלא יברך בימים שלאחריו״ הא ש״מ יספור אך לא יברך. ובדיוק כמו שדייקת מהתוס׳ במגילה. וכך מה שכתב הר״פ ״וידוע וכו׳״ לא קאי אשו״ע אלא קאי אתוס׳ שציינת, ומסביר בכך את הטור. ובכך חיזקתי את הקושיא שלך הרבה יותר. לשון הטור:

אודה ולא אבוש כי לא למדתי את הסימן הנ״ל ביבי״א, אך מאיך שכבודו מציג את הקושיא, לכאורה ליתא. כבודו מציג שהרב פעלים מקשה מהטור והיינו שהטור כותב כן בהדיא בדעת בה״ג. ואילו מרן מקשה מהשו״ע, כלשונך: ולכאורה הקושיא כלל לא מתחילה, שהרי הרב פעלים דייק מהטור כן, וודאי שיש ללמוד מהטור שכתב זאת בדעת בה״ג...