תוצאות חיפוש

אז בשנותיו האחרונות (כשהרב משה הכניסו בביתו), הוא כן הקל לפתוח מקרר?

ומאודי התקשיתי מאד להבין הנהגתו של מרן בזה. האם החמיר לא לפתוח, היינו מקרר רגיל שרק כיבו לו את האור. או אפילו החמיר במקרר כמו שיש לי בבית עם השגחה של הבד״צ, שבאמת פתיחת המקרר לא מפעילה שום דבר. וכל הפעולות נעשות בתזמון של המקרר כמו בשעון שבת.

תקנתי בדבריי, איפה שכתב ״יש להחמיר״. בחזו״ע שבת בנידון בו דיבר על בתי כנסת שמביאים גוי שירשום את העולים, כתב שאלו שנוהגים כן יש על מה לסמוך. ומבורר מדבריו הן בפסק והן בתשובה, שזה רק מכיוון שכבר נהגו כן, אך דעתו לכתחילה שאין לנהוג כן. בכ״א מה שכתבת אח״כ זה נכון. אך כתבתי למען אנשים לא ידייקו...

לענ״ד, לפחות, בכל מקום שכתב מרן: המיקל יש לו על מי לסמוך ויש להחמיר וכיו״ב (אולי אפילו המחמיר תע״ב) דעתו שלכתחילה יש להחמיר (דרכו של מרן אף פעם לא לבזבז מילים. כל מקום שלא כתב יש להחמיר, הוראתו היא בפשיטות להתיר. אם כתב ״יש להחמיר״, פשוט שדעתו להחמיר, אך עיקר הדין להקל. ופשוט.)