תוצאות חיפוש

אפשר ועוד איך, כ״ש לתרוץ הראשון של מרן שמהירושלמי תלמד שלא תלוי הדבר בנוסחאות של מעין הפתיחה או סמוך לחתימה מעין החתימה וכו׳. ותמה אני אם באמת ראה כבודו את לשון הירושלמי, שכלל לא תולה את החתימה בנוסח הברכה עצמה, אלא רק אומר שצריך לחתום זדים, ומנא לן הא לחדש ולחלק שהירושלמי תלה הדבר בעצם נוסח...

צ״ע מנא ליה הא. (יש אותו בקובץ דיגטלי?) ועוד על פי דרכו של מרן בתירוץ ראשון שמהירושלמי נלמד שלא בעינן פתיחה מעין החתימה, נלמד שה״ה סמוך לחתימה. (ואין לומר שהירושלמי הצריך זדים מחמת נוסח הברכה, כמובן לכל המעיין כדבעי בירושלמי שפשוט אמר שצריך לחתום זדים)

וזה חלק ממה שאני לא מבין מאיפה כבודו חידש שבעינן מעין החתימה סמוך לחתימה כשהחיד״א הקפיד רק על שהפתיחה תהיה מעין החתימה. ייתכן שלא העמקתי בסוגיא הזו כמו כת״ר, אבל מדברי מרן ברור מללו שלא תלה האי בהאי, והירושלמי לא חייב שהחתימה תהיה ׳זדים׳ למי שלא אומר ומלכות ׳זדון׳, אלא כבודו הוא שתולה דברי...

תמה אני אם באמת פתחת אחד מתשובותיו של מרן. וכותב ביחו״ד ח״ה סי׳ח כי אדרבה מהירושלמי תלמד שלא בעינן החתימה מעין הפתיחה, וגם את״ל שבעינן כבר נתבאר שיש במשמעות זדים גם מינים וכו׳ עכת״ד והביא ראיות לזה. וראה במהדו״ח מה שהביאו מכת״י בהערה.

מה שכתבת מבואר היטב בתשובות מרן זצוק״ל ועונה שם על כל הטענות שכבודו כתב, ואם כבודו היה פותח את התשובה שלו ביחו״ד לדוג׳, אולי כבודו היה מבין שאני כן עיינתי.

והוא נגד ירושלמי מפורש כמו שמביא מרן בתשובותיו, אז איך יש להם במה להתלות?