תוצאות חיפוש

האם אין אפשרות לילך לאותם מדגרות ולראות את הביצים האם הם כד כד? [בשלמא בחו"ל כתבת שזה סוד כמוס לפרה ולסוס, אבל גם במדגרות בארץ?]

הם כתבו ש"כן ברור לכל המתעסקים בנושא", ושכ"כ בקובץ גינת ורדים הנ"ל (עמ' רלו). אם אתה חושב שאתה מבין יותר מהם, עליך הראיה.

כבר כתבתי, שאין בידי. אבל אנסה לבקש.

תודה רבה... שם יחסית קיצרו מאד. תעיין בהוראה ברורה בכל אריכות דבריהם בטו"ט, ואם בכ"ז יש לך מה להעיר, אתה מוזמן לכתוב בצורה מסודרת, ויהיה אפשר להעלותה על גבי אור תורה בירחון הבא בע"ה.

זה שכתבת לעיל דבריך אני יודע, אבל האם עיינת בהוראה ברורה?

לא עולה.

פתחת את ההוראה ברורה ובכ"ז אתה קורא לזה "דברים בעלמא והעיקר להתיר"? אתמהה. אם באמת עיינת שם ובכ"ז נראה לך שזה רק דברים בעלמא, אתה מוזמן להעלותם על הכתב ולא סתם לקשקש כאן.

כמדומני כולם מודים שיש בו ג' סימני טהרה, וכל הנידון הוא האם יש לו סימני טומאה כגון אם הוא דורס ואם הביצים כד כד וכד', כלומר אם מה שהוא אוכל מחיים זה נקרא דריסה, ואם 'כל' הביצים הם כד כד וכו'. תתקן אותי אם אני טועה.

עיקר הדברים התבארו באריכות רבה בהוראה ברורה, ובקובץ הנ"ל הוא רק התייחסות לטענות של הרי"ח כהן על דבריהם. אם קראת היטב את אריכות דבריהם בהוראה ברורה ובירחון הנ"ל, ובכ"ז יש לך הערות, אתה מוזמן, אבל לא סתם לגבב חומרות והעיקר לאסור.

אין בידי להעלות את הספר, אם אתה כל כך חפץ באמת, תקנה את הספר ותעיין בו 'היטב', ואח"כ תכתוב את הערותיך.

כבר השיבו על זה באריכות בהוראה ברורה (על סי' פב בביאה"ל הארוך שבסוף הספר, דף רה), שאין דברי הריב"ש עניין לנידון דידן. עש"ב. רצוי לעיין שם קודם שמעירים. אם אחרי שתעיין בדברים שם יש לך מה להעיר, אתה מוזמן.

באור תורה חשוון הקרוב יתפרסם מאמר מקיף, של הגאון רבי רזיאל הכהן והרב ישראל אמויאל, ובו השיבו על דברים אלו, והעלו להקל. מצורף.

אין נפק"מ אם זה "גזירה" אטו וכד' או שזה חשש שמעיקר הדין לא היה צריך לחוש לו ורש"י חשש לו, אם הציבור לא עומד בזה לכאו' חוזרים דברי הרמב"ם הנ"ל.

אם היה כתוב בגמ' שהאמוראים חששו מכאן ולהבא, אני מסכים איתך כפי שכתבת שאם הם חששו אנו לא נחוש? אבל בגמ' לא כתוב כן, אלא כתוב שקרה מקרה שבסוף התגלה שזה היה עוף דורס. אבל זה עדיין לא אומר כלום. כי גם אם קרה מקרה מניין שבסתמא חיישינן לזה? ואת זה רש"י חידש שאנו חוששים. ושאר ראשונים לא (אולי תשאל...

אבל זה ספק שמעיקר הדין לא היה צריך לחוש לו. אלא רש"י חידש שראוי לחוש לזה, והמנהג נמשך אחרי חשש זה. וממילא לכאורה כן הוי בכלל גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. (ומעניין הסימני טריפה וכו', איני מונח בזה, וכמדומני השיבו ע"ז בטו"ט. ועוד חזון למועד).

כל עוף למינהו.

@יוסף חיים כהן לכאורה יש להעיר מהרמב"ם (פ"ב מהל' ממרים ה"ז) שכתב, וז"ל: גזרו ודימו שפשטה בכל ישראל, ועמד הדבר כן שנים רבות, ולאחר זמן מרובה עמד בית דין אחר ובדק בכל ישראל וראה שאין אותה הגזרה פושטת בכל ישראל, יש לו רשות לבטל ואפלו היה פחות מבית דין הראשון בחכמה ובמנין. עכ"ל. וכ"ש גזירה לא קבועה...

"עד לימינו"? הלא אתה טוען שכל מה שאוכלים את עוף הפטם, הרי זה איסור גמור כי הוא עוף ללא מסורת, וא"כ נמצא שבדורות האחרונים (איני יודע ממתי, אתה יודע יותר טוב ממני) הפסיקו עם הך מנהגא לחוש ולא לאכול אלא במסורת, ולכאו' לפי מה שמבואר בלשון הב"י, הרי זה מותר, כי רק כאשר קיבלו גם הבנים על עצמם, אסורים...

מה שכתבו כאן לחייב מצד מנהג כפי שכתב השו"ע בסי' ריד, לכאו' יש להעיר על זה מהב"י גופיה ביו"ד סי' ריד שם, שכתב (בד"ה ולפי זה) בזה"ל: שאבותיהם היו יודעים שהיו מותרים ואסרו עצמם בהם "ובניהם החזיקו במנהג אבותיהם" וכו' עי"ש, משמע הא לא החזיקו מנהג אבותיהם מותר. ויל"ע בזה טובא.