תוצאות חיפוש

באמת אין הדברים מדוייקים כלל, כי כבר כתב הרמב"ן [בהשגתו על ספר המצוות לרמב"ם שורש א] 'וזה הוא מה שאמרו (ספרי שם) אפילו אומרין לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל שכך היא המצוה לנו מאדון התורה יתעלה שלא יאמר בעל המחלוקת היאך אתיר לעצמי זה ואנכי היודע בוודאי שהם טועים והנה נאמר לו בכך אתה...

הנה לפי מה שהבאתם מהגר"י שוורץ והגרע"י שלזינגר שבאמת היה בזמנם זיתים בגודל הזה א"כ שוב לא קשה מידי, וכפי שהצעתם ג"כ בדבריכם שאולי היה להם זיתים בגודל כזה, [אלא שאין סיבה לומר שגם אנחנו צריכים ללכת אחר זיתים כאלו, כי א"כ היה שינוי בין זמנם לזמננו ויש לנו לנקוט כמו שנקטו רוב הפוסקים שבשינוי אזלינן...

המלאכת שלמה כתב שהזית "יש אומרים" שהוא כחצי ביצה, ובא ללמד איך לשער לדעה זו, אבל אין רמז בדבריו שכך עיקר ההלכה, ואינו פלא כ"כ מה שחשש לזה לחומרא לכתחילה, ובפרט אם אכן נקבל את זה שבזמנם היו זיתים יותר גדולים, [ואדרבא נוכל לדייק שלא כתב שמזה נלמד גם להסוברים שהוא שליש ביצה, אלמא דפשיט"ל שלהרמב"ם...

אכן דעת המאירי משמעותית מאוד מאחר שהוא מחכמי ספרד, [והוא והחינוך היחידים שלפו"ר הזכירו דעת התו'], אמנם כבר הזכרתם בעצמכם בקונטרס את הקושי מדבריו שהזכיר שהזית הוא מעט יותר משורש קטן, ומה שכתבתם שם ליישב שכמוציא זית משתער בזית קטן, כמדומה שהוא חידוש גדול לדינא, ובסתמא כשאמרו זית היינו זית בינוני...

אה"נ ניתן ללמוד מדברי המהרי"ל שהיו בזמנו זיתים גדולים, אבל לא מסתבר כלל שהיו בינוניים, ולומר שנכחד הזית האגורי כבר ראינו שלא ניח"ל להמהרי"ל לומר כן.

לענ"ד דברי המהרי"ל אינם השערה רחוקה כל כך, וכמעט כל אחד מאיתנו מסתמא היה אומר אותו דבר, כי זה הרי ברור שיש גדלים שונים בזיתים, וכפי שמבואר בהדיא בדברי חז"ל שיש גדולים קטנים ובינוניים, וממילא הדבר די מתבקש שאם מצד אחד ראה זית גדולה כמעט כביצה, גם אם אומרים לו שראו זיתים קטנים, הרי מאוד מתבקש...

אמת שלא נגד "כל" האחרונים, אבל נגד "רוב וכמעט כל" האחרונים, ונגד דברי מרן המפורשים בחזון עובדיה בכמה מקומות וכנ"ל. ומש"כ לחלק בין הבנה בסוגיא להוראה למעשה, ל"ז להבין הלא ברור שהא בהא תליא, למשל אם נוקטים שדעת הרי"ף והרא"ש והרמב"ם לא כתו', ושכן סתימת השו"ע בהל' עירובין, ממילא זה מכריח שהמנהג היה...

המחלוקת היא אם מוכרח בדעת הרמב"ם שחולק על התו' או לא, אבל אם מסכימים שהרמב"ם חולק על תו', אין דרך לנטות מדברי הזרע אמת, שהרי בוודאי לא יפסוק השו"ע בהחלט כתו' נגד ג' עמודי ההוראה, ובפרט שסתם כדבריהם בהל' עירוב ואף לעניין ברכה וכנ"ל. וממילא כיון שבדברי מרן בחזו"ע מבואר כמה פעמים שפשיט"ל שדעת...

הנה גם כאן כתב מרן בפירוש ש"דעת הרמב"ם והרי"ף והרא"ש" הוא שהזית הוא שליש ביצה, ואף סמך ע"ז להלכה לעניין זקן וחולה, א"כ פירש בדבריהם כפי שפירשו הפר"ח והזרע אמת וסיעתם, ולא כהמג"א והערך השולחן [וכפי שצידדתם בקונטרס] אלא כרוב הפוסקים שנקטו כדברי הפר"ח והזרע אמת וכפי שהזכרתם בקונטרס, וממילא אם כנים...

ייתכן שסבר מרן הראשון לציון שטענותיו של בעל הזית רענן זהות לשל הרב מרגולין, ולכן סבר שהיה די לו בשמיעת דברי הרב מרגולין, אבל באמת הרב בעל זית רענן הוסיף עוד הרבה הרבה טענות וראיות עצומות ואמיתיות שלא נזכרו בדברי הרב מרגולין, ולא השיב עליהם כלל הראשון לציון לא במכתבו שהתפרסם כאן ולא במכתב שבספר...

זהו באמת הערה גדולה, אבל לכאו' ברור שלא שת ליבו לזה, כי לא ייתכן שלא היה מתייחס לכך בדבריו בסי' תפו ומבאר איזה טעם למה לא לומר כן בדעת הרמב"ם, ולכן מוכרחים לומר שלא נתן לבו לכך כיון שהעניין אינו עוסק בזה.

אין שום ספק שכזית בכל מקום בפירושו הפשוט היינו "כמו זית", ורק היום מחמת שהתרגלנו לדברי האחרונים שכתבו שיעורים קבועים מסויימים, ע"כ יכולים לטעות ולחשוב כאילו זית היינו איזה שיעור נודע, אבל בזמן הב"י עדיין לא היה את המסורת והמנהג של ט' דרהם, ופשוט שכולם נהגו לשער בזית בפועל, כפי ששיערו בגרוגרות...

בעניין מש"כ על דברי הגרע"י שלזינגר שעיקר הנושא שם הוא אם להכפיל את השיעורים או לא, גם אם הנושא הוא אם להכפיל או לא, ברור שטענתו היא שעלינו לילך אחר הזיתים בפועל, אלא שסבור שאכן המציאות היא שהזית כשליש ביצה, [וייתכן שכך היה בזמנו, ולפי"ז גם ייתכן שכך היה בזמן השו"ע ובזמנם של שאר חכמי ספרד, ולא...

דברי מרן הראשון לציון שליט"א שגבו ממני, דמה עניין כל האריכות אם נתקטנו הביצים או לא לעניין הכזית, אדרבא אם נקטינן שלא נתקטנו הביצים, הרי הוא גם סיבה לנקוט שלא נתקטנו הזיתים דזה עיקר טענת הסוברים שלא נתקטנו שרחוק לחוש לשינויים בבריאה, וכן הוא ג"כ פשטות הלשון בתשובת הגאונים שהפירות אינם משתנים...

אינני יודע איך אפשר להפוך את הקערה על פיה, הרי בדברי המהרי"ל מפורש היפך מכל דברי הרב הכותב, שכשאמרו לפניו את טענת ר"ש שראה זיתים קטנים, לא אמר אין לנו אלא הקבלה, והמשנה בנגעים וכו' וכנראה נכחד הזית אגורי, ושאר תירוצים כיוצא בזה, את כל זה המהרי"ל לא אמר, אלא קיבל את הדברים בכובד ראש ופשיטא ליה...