תוצאות חיפוש

אפשר כבר לאחל 'מזל טוב'? שנזכה לסיים עוד מסכתות וספרים אחרים לשמה מתוך בריאות ורוגע

אבל צריך להסביר לשון רש"י נקרעה שפתו ע"י מכה, מי דחקו לרש"י לפרש כן, דלמא נולד כן במום זה, ואפשר לומר דבכוונה מדוייקת כתב רש"י כן, משום דהיה קשה לו לרש"י אטו רב כהנא לא קיים כל מה דאמר רבנן, ומאחר שאחז"ל בת כהן לישראל אין זיווגם עולה יפה, ומינה נמי כשניסת לכהן בעל מום כנ"ל, א"כ מ"ט נשא רב כהנא...

רש"י ד"ה פריטא שפתיה נקרעה שפתו על ידי מכה עכ"ל, לא ידענא זו מנין לו להרב ז"ל, דילמא מלידה ומבטן הכי הוא דהוה, ואולי קבלה היתה בידו ז"ל, וק"ל. (דברי שמואל להר"ש צרפתי ז"ל)

יתכן שצ"ל: הרגין רוצחים (כמו שהוא בר"ן: הרגין רצחנין), וזה יותר מובן שצריך לבאר מה זה הרגין

בפירש"י לפנינו דברי רבן יוחנן בן זכאי מתאימים ללשון המכילתא, ואילו דברי ר"מ מתאימים ללשון הגמרא, ועוד שבגמ' ובמכילתא דברי רבי מאיר קודמין לדברי ריב"ז, ואילו בפירש"י הסדר הפוך, והדברים אומרים דרשני, ואמנם בדפוס ראשון ובדפוס זמורה ובחמישה כת"י (מתוך עשרה) שמביא בזכור לאברהם, וביניהם כתב היד העיקרי...

מה שעולה כעת בזכרוני חגיגה יא: במשנה ד"ה רתוי מה הר"ת

מפי השמועה, וגם מוכח כך מהרבה מקומות ברש"י

דרכו של רש"י שכאשר יש כמה פעמים באותו דף את אותה המילה, הוא מבארה בסוף

הביטוי שלשה לפר ושנים לאיל הוא מושאל מהקרא שלשה עשרונים לפר ושנים לאיל, כי בענין טביחה ומכירה כתוב שור ושה ולא פר ואיל, ובדרך כלל נקט הש"ס ד' וה' ולא ג' וד', מבלי להזכיר שור ושה. (דליית הכרם מהדורא תניינא עמוד תקנ"ד)

ומה שפירש רש"י טבי שם העבד, יש לומר שלא נפרש שסימא העין הטוב של עבדו, או עין של אחד מטובי עבדיו, לכן פירש כך. (קובץ גליונות מריח ניחוח תשע"ו עמוד 25) אך עדיין צ"ל למה רש"י מפרש כן רק בב"ק

במדרש רבה סוף מצורע: טוביתא אמתיה דר"ג, ובמתנות כהונה: כך היה שם שפחתו, לשון טובה לסימן טוב, וכן היה קורא שם עבדו טבי לשון טוב. ובמדרש רבה בהר (לג, א) אמר רשב"ג לטבי עבדיה, טעות הוא כי טבי נפטר בחיי ר"ג, אלא צ"ל אמר ר"ג (חדושי הרש"ש, ומציין למתנות כהונה הנ"ל, דהיינו שלפי"ד לא צריך למיגרס ר"ג, כי...

בפי' כלי יקר (להרב שמואל לאנייאדו ז"ל) בשמואל כתב בשם מהרי"א שעשו מדעתם בלי ידיעת דוד המלך ולא צוה אותם דוד להביאם עיי"ש.

וכן בנזיר (ל: לנוסחת הריב"ן), סד. בהגהות וציונים עוז והדר: לכאורה הלשון כפול, ויש דל"ג תיבות "ולא ידעינן" (עי' דק"ס אות ק). וזה לשון הדקדוקי סופרים: נוסח הדפוס: (ולא) ידעינן, נוסח הכ"י: [לא], וכ"ה בכ"י פ' ור', וכ"ה בד' הישנים עד בנבנשתי, והגיה המהרש"ל בדפוס הראשון כלפנינו, ובד' ווינציא ש"ח...

אני חושב שכך היא דרכה של הש"ס, כמו שמצאנו מעין זה בחגיגה (יד:) מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה מהלך בדרך

במשנה שבמשניות יש באמת גירסא "אני אדון קרן משן ורגל" וכן משמע במאירי שגרס כן

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=47635