תוצאות חיפוש

ייתכן כדבריך. אין לי הכרע ברור כעת, אינני גם עוסק בזה ורק דרך אגב הערתי בדברים. אלא שעכ"פ על שאלתך הראשונה באתי, לבאר דברי הרשל"צ שלכאורה מביא מהאר"י מה שמפורש שם לא כן וכנראה הבין כדכתבתי לעיל. וייש"כ על הדברים.

אתה אומר שזהו הפירוש הפשוט, וכן הוא בעיניך, אך לעיני קטן שכמותי הפירוש הפשוט כדכתבתי. וכן הבינו עוד השלמי ציבור[או המגיה של השלמי ציבור] וכן בספר שהבאתי לעיל ברכת שהחיינו וכן נראה שהבין הרשל"צ שליט"א. וכשם שפרצופיהם שונים וכו'. והסיבה לזה היא כמובן לשונו הברורה של האר"י יחפים. ומה שכתבת שלדעת...

אתה אומר מה שייך, אבל נראה מהאר"י שכן לברך. וזו נראה לי כוונת הרשל"צ ועל זה באתי. אתה כמובן יכול לחלוק עיקר מטרתי הייתה להסביר מה שהצגת כביכול הוא מצטט משער הכוונות דברים שלא כתב והסברתי שכוונתו שזה ע"פ האר"י ולא שכתב כן להדיא וכפי שהסברתי לעיל. כן נראה לי פשוט בדבריו.

אינני מבין מה אתה תמה כ"כ. מה הבעיה בזה שילכו יחפים? יש מקומות בעולם שהולכים יחפים גם היום. וגם בגמרא נראה שהיו מי שהלכו יחפים. ומדובר בגמרא שהלכו כן כל הזמן ופה מדובר שהלכו כן בסה"כ יום או יומיים בשנה... ואף אם תרצה לומר שהלכו בגרביים על זה נאמר שעשה לי כל צרכי? ההבדל בין נעל לגרב ברור...

מה יש להעמיס? האר"י כתב בפירוש שמברכים על מנהגו של עולם. ושאין מברכים בת"ב כי כולם הולכים יחפים א"כ היום שכולם לא יחפים יש לברך על מנהגו של עולם. [ואמר יחפים לא שלא נועלים מנעלי עור ולא כדבריך שחילקת כך]. ועכ"פ כך נראה שמבין הרשל"צ.

אע"פ שהאר"י כתב לא לברך עכ"פ כתב שמברכים על מנהג העולם וכן נראה שבילקוט יוסף ארבע תעניות וכן יביע אומר חלק ט או"ח ח הובאה דעת האר"י רק לעניין שכתוב בו שכל הח"י ברכות יש לברכם אף על פי שלא נתחייב בהם [ושלא כדעת הרמב"ם]. ולא נתכוונו לעניין כל צרכי שסייג האר"י בשער הכוונות וכמובא בילקוט יוסף[שם]...