תוצאות חיפוש

בלוחות בדרך כלל כותבים זמן של תחילת ברכת הלבנה וסופה. גם אם סופרים ז' ימים מזמן זה, זה בסדר, כדעת מרן זצ"ל שאפשר לברך כבר קרוב לזמן. כך שאינו נפק"מ גדולה.

הזמנים המפורסמים של המולד, זה זמן ממוצע ולא מחושב לזמן האמיתי. יש חישוב של זמן אמיתי, וממנו אמורים לספור את תחילת וסוף זמן ברכת הלבנה.

לוח אור החיים משנה לפי שעון קיץ. בלוח חזון יוסף לא משנה. ובכל מקרה אין בזה שום נפק"מ, כי זה לא הזמן האמיתי ולא מחשבים לפי זה את זמני ברכת הלבנה. וגם בקריאה בבית כנסת, אין בזה שום צורך וראיתי אצל מרן הראש"ל שליט"א שהפסיקו להכריז את הזמן.

עכשיו ראיתי מה שהוספתם שם, ויל"ע אם אפשר לדייק כך ואם זו באמת הייתה כוונת רבינו בחזו"ע. מלבד זה, יש נידון ארוך מאוד מהו בדיוק שקיעת החמה, אם כמו האסטרונומי או כמו הנראה, ובפשטות זה לא קשור למה שנקטו שזמן תפילה הוא זמן הנץ הנראה, ולענ"ד יש להחמיר בזה במילי דאורייתא. ואכמ"ל בזה כעת.

ממה נפשך, אם היה צריך לחשב לפי זמן הנץ הנראה, למה לא עשה כך. אלא מאי, שמחשבים את כל הזמנים לפי הזמנים האסטרונומיים, ושם הביא מכמה חכמים שחששו בזה, אבל עיקר הדין נשאר. והביאור בזה שבדברים האלה הולכים אחר כמות האור ברקיע, וכגון בעלות השחר, אין קשר בין המיקום על גבי הקרקע, כי האור ברקיע אינו מושפע...

יראה כבודו בלוח אור החיים, לגבי עלות השחר וזה לשונו: מחושב בדיוק 72 דקות זמניות קודם הנץ האסטרונומי.

יש הבדל בין חישוב זמני היום שהולכים תמיד לפי האסטרונומי, לבין זמן התפילה שהוא לפי הנץ הנראה. זה שני עניינים שונים.

דרך החישוב היא כזאת: מחשבים את השעה הזמנית מזריחה אסטרונומית עד שקיעה אסטרונומית, וכך יש לנו ביד את השעה הזמנית (כעת זה יוצא ששעה זמנית היא כמעט כשעה רגילה). לאחר מכן מוסיפים 72 דקות זמניות על השקיעה האסטרונומית (17:46) וכך יוצא שזמן רבינו תם במוצאי שבת היה ב18:56. לפי מה שנראה, בלוח אור...