תוצאות חיפוש

רוב משתפי השיעור שלו הם בחורי ישיבות, והדברים הנ"ל נאמרו בשיחה לבחורי ישיבות בבית שמש, בן של א' מאברכי הכולל אצלינו היה שם בא אחרי השיעור ושאל אותו "אבא מי זה זוהר ארגוב?".

אם זה היה 10 אחוז בדיחות א אפי' 20 אחוז בדיחות אפשר לקרוא לזה ד"ת מתובלים, אבל למצב ההפוך אפשר לקרוא רק הפוך: בדיחות מתובלות בד"ת.

איזה רב הסכים לזה? האם זה ראוי להזכיר כל מיני בדיחות ומושגים מסרטים חילוניים? משפט כמו "זה מילים של הזוהר או זוהר ארגוב" זה משפט טוב או רע? האם יש לו הסכמה? אני לא רוצה להאריך בדוגמאות כי באמת אני מעריך אותו, אבל אני חושב שהוא טועה. ואגב זה לא טעות שלו אלא זו טעות כללית של כמעט כל הרבנים בעלי...

אני מדבר בעיקר על שיעורו השבועי בליל שישי בביהמ"ד יביע אומר של הרב יגאל כהן בבני ברק, המיועד לבחורי ישיבות.

משמיעת כמה שיעורים שלו אני יכול לומר שכנראה שהמצב כיום התהפך. שמעתי כמה וכמה שיעורים שלו ובתוך שעה יש בערך 20 דקות דברי תורה. אני מאוד מעריך אותו, הוא יר"ש גדול ות"ח חשוב, אבל זו לא הדרך שגדלנו עליה אצל גדולי הדורות.