תוצאות חיפוש

נקודה אחת לי אליך, אתה רצית לחלק בין דאורייתא לדרבנן כמו שכתבת לעיל ואי אפשר להכחיש את זה זה מפורש לעיל! החילוק שלך שמרן יחמיר במצווה של תורה זה רק אם זה היה מספק או שהיה לי סתירה בין אבלות לכבוד ת"ח , אבל מפני שאין סתירה, ובנוסף מרן לא פסק מתורת ספק (שנאמר ממילא בדרבנן יקל) ובנוסף במחלוקת צדדית...

רק בגלל שאני עושה איתכם חסד אני חוזר על הדברים. עיין חוז"ע אבלות חלק א בסוף עמוד חאורן שאם יש מחלוקת בדבר צדדי לא קשור לאבלות כגון המחלוקת של תרומת הדשן ומהרי ברונא כמו מה התנאים לגדול דור וכ' מה שדיברנו בזה אין אנחנו הולכים להקל ממילא לא שייך לומר בזה כדברי המיקל באבל כמו שאמרת לעיל! ודבר שני...

אני חולק על כולכם אתם לא מבינים שהמחלוקת היא בדבר צדיי לא אומרים הלכה כדברי המיקל באבלות סתכלו סוף חזון עובדיה חלק א אבלות ולכן כיוון שהתרומת הדשן חולק עם מהרי"ק ומרן פסק בשו"G רמד סעיף יוד י כמו תרומת הדשן מילא אין ן להקל מה אתם לא בימנים?!!?!מבינים?

דבר נוסף החזו"ע בכלל לא סותר דבריו, מה שכתב בשם הרמ"א זה לא בא לשלול גדול דור אלא זה כמו רבו מובהק, הוא בא רק לשלול סתם ת"ח שהוש"ע כתב

תקשיב. יש לך טעות ראשונה בכל המהלך. הגינת וורדים וחת"ס ועוד כותבים שכל שהמחלוקת בדבר אחר ולא באבלות לא אומרים הלכה כדברי המיקל. ולכן אינך יכול לתפוס את החולק על תרומת הדשן שהוא מהר"י ברונא. אלא כמו מי שיותר מובהק דבר שני החילוק שלך בין דאורייתא לדרבנן והלכה כדברי המיקל היה שייך רק , או השו"ע פסק...

אתה חולק לא איתי, עם החזו"ע לפי דבריך ההשוואה שלו היא לא נכונה בין אבלות לדין ת"ח , איני מבין מה הוויכוח כתוב כל זה מפורש שם שהוא משווה בין הדברים ולא כמו שחילקת בין דין תורה לדרבנן.

היום עיינתי בעמוד קכ בחוז"ע אבלות חלק א, ואיני מבין מה הנידון מעיקרא, מפורש שהוא משווה את דין ת"ח לאבלות אע"פ שיש 2 תירוצים ויש מהרי"ק שכותב אחרת , א"כ אין מקום כלל לחילוק שכתבת לפי דעתו על כל פנים...

לדעתי זה שלנלמד מדין כבוד , זה לא מפריע , שאם כן עושים קריעה מדין כבוד. דבר שני לא כתוב בשום מקום שרבו מובהק דינו כמו גדול דור לחומרא, זה חידוש שלך. עליך הריאה דבר שלישי לא התעלמתי מקריעה שהיא דרבנן וכבר אני מכיר את ההוכחה של החזו"G בסימן שמ סעיף ל שקריעה דרגבנן, אין זה מפריע כי גם אם זה כך אז...

דבר ראשון הרמ"א כתב שיודעים משמועותיו. והא איכא. החילוקים שכתבת לשווא, כי אין אנחנו באים ללמוד מכבוד ת"ח לאבלות שנחלק בין דאורייתא לדרבנן, אלא סברא הוא שגדול הדור נחשב כרבו מובהק וממילא אין לחלק בין אבלות לשאר דינים. וגם מה שכתבת שבשו"ע איתא בסימן רמב סכה שנוהגים בו מעט אבלות, איך יתכן לבוא...

לא נכון אין ראיה מהרמ"א שהרי אף הוא הרמ"א כתב שעל כל פנים אם זה רב מובהק או שמועותיו בבית מדרש קורעים!

נכון אני הכתוונתי לסימן הזה לא שמית לב, ונראה שסתם קבורה זה יום מיתה אבל אח"כ אי אפשר, וקשה לחלק כמו שכתבת בין חימום או לא... נתת דבריך לשיעורין

חלק ה סימן טז יו"ד לקראת הסוף

אני לא מסכים פה עם מי שכתב שאפשר לברך בקבורה, יעויין בייבע אומר חלק סימן טז אות ו או ה שם שהביא בשם החיד"א שאין לברך אחר יום מהקבורה, ולדעתי אין הכוונה שעד קבורה אפשר אלא שמסתמא הפטירה של אותו אדם הייתה ביום קבורה אבל לעולם אם הוא נפטר לפני כן ועוד לא נקבר אי אפשר לברך, תעיינו טוב בדברי@!!!