תוצאות חיפוש

עיין שם בגמרא בדף מח רע"ב ברש"י ובתוס'.

עיין בחזו"א בב"ק סימן יח

אז זורק חץ לשיטתך זה כן גרמא?

אם בשני המקרים ודאי זה ישבר, איך בדיוק זה דומה לגרמא [או כעין גרמא]? לא הבנתי.

ממש לא. יש חילוקים עצומים בין גמרא לגרמי [עיין בבא בתרא בדף כ"ב בנימוק"י שם ועוד]. ונפסק להלכה בסימן שפ"ו. ועדיין לא הסברת לי הסבר מובן בשכל מה ההבדל ביניהם.

זה נוסח יפה מאוד. אתה יכול לבאר אותו בבקשה?. הרי בב' המקרים זה ודאי ישבר.

שלא כדאי לשור שלך לפגוש אותי... מספיק שאני ישב עליו כמה שניות :)

התורה ידעה שזה ממש לא כדאי לשור שלך, אז התורה העדיפה להשאיר את זה ככה...

.

חסר? אם תרצה תגיד לי מקום מגוריך, ואמנה לך כמה אי"ה. חחח, כיף לשמוע בדיחות בזמן מלחמה...! רק כאן יש בזה צער מסוים לי. ואם לא צער בעלי חיים דארייתא עכ"פ צער בע"ח דרבנ"ן.

מדובר שיש כאן 3 צדדים [להמחשה, כמו בחוזה או להבדיל בתביעות בערכאות, ואפילו בבתי הדין הקדושים], צד אחד, אתה יהודי צדיק שהולך לכולל "תורה בפאנאן" צד ב', ראובן יש לו פרה בשם שושי צד ג' שור הפקר שרץ ברחוב עזה [הנייה] צד ג' [השור] בא לנגוח את הפרה שושי, ואתה הוא שחייב לכאורה להציל את שושי מהשור...

יש תלמידי חכמים שעונים על שאלות בש"ס ופוסקים. לא בטלנים כמוני.

הקושיא היא מדברי הגמ' ששור ההפקר פטור. ולכאורה אם הוא מדין השבת אבידה, אדם יהיה חייב לכה"פ לנסות לעיף את השור שלא יזיק.

שמא במקומכם לא למדו קהילות יעקב? וטרחתי להביא לך כאן ממקום אחר את דברי הקהילות יעקב זצ"ל בעניין. צ'רוף צ'ורף. ואחר שתראה את זה, בל"נ אומר לך קושיא ששמעתי מת"ח מופלג שליט"א שלכאורה יש גמרא ערוכה דלא כהקה"י.

שאם כשנגרם נזק מאיליו וממון חבירך אובד, התורה מחייבת אותך להשיב "השב תשיבם" [מלבד אופני הפטור], כל שכן שאתה גורם נזק, שאתה חייב להשיב!

או מדין השבת אבידה.. יעויין בקהילות יעקב...