תוצאות חיפוש

זהו ודאי לא מדין שיר של יום שהיו אומרים במקדש ויישר כח דמר.

אמן ואמן כששאלתי לעיל (הודעה 46) את רבי @בנימין לוריא שליט"א כיוונתי למנהג האשכנזים, וביני וביני לימדני רבי בנימין הי"ו (הודעה 50) שודאי שזהו טעמם, שהרי זה נוסחם ומקדימים ואומרים זה השיר שהיו הלווים אומרים, ואחר מכן אני רואה שכב' עונה לי על שאלה זו ע"פ שיטת הרמב"ם, ואשר על כן לא הבנתי דלרמב"ם...

וצ"ב לשיטת הרמב"ם שהבאת לעיל דשיר דראש חודש דוחה שיר דשבת, ודוחה היינו מבטל כמבואר בדברי מרן בכס"מ, ובברכ"י הביא מקורו מהירושלמי,מדוע בשבת דראש חודש אומרים מזמור שיר ליום השבת, לכאורה צריך לומר במקום רק מזמור דברכי נפשי, וה"ה ביום טוב שחל בשבת, שאז יש הנוהגים לומר בפסוד"ז קודם ברוך שאמר מזמור...

שאלתי א' וכבודו עונה לי ב' שאלתי למאן דס"ל דמזמור שיר דאחר מוסף הוא היות וזהו שיר של יום, וכבודו עונה לי את שיטת רע"ג רמב"ם ואבודרהם, שאומרים זאת אחר ברוך שאמר.

אצל האשכנזים? מעולם לא ראיתי שאומרים מזמור שיר, ראיתי שאומרים אנעים זמירות.

לא בכל בתי הכנסיות אומרים אחר עלינו, ומה השתנה שיר של יום דשבת שנדחה אחר התפילה? וגם לאומרים, מאן יימר לך דמדין שיר של יום אומרים?

אז במטותא פרש דבריך

אם מצד המנהג יותר נראה שהתפשט המנהג שלא לומר כלל ברכי נפשי אחר מוסף שבת, בשבת וראש חודש, צא וראה בבתי כנסיות.

גם מה שהבאת מאבודרהם לאומרו לברכי נפשי, אין זה אחר תפילת מוסף, אלא בפסוד"ז דשחרית, עיי"ש

ומדוע בשבת וראש חודש לשיטתך אומרים גם מזמור שיר ליום השבת, וגם ברכי נפשי, והלא ברמב"ם שהבאת לעיל מבואר ששיר של ראש חודש דוחה ומבטל לאמירת שיר של שבת?

שאלה לי אליך, מדוע בכל שבת רגילה, לא אומרים אחר מוסף שיר של יום, מזמור שיר ליום השבת?

כאן מבואר שדעת הגרב"צ שליט"א שאין אומרים ברכי נפשי בבוקר יום שבת דר"ח אחר תפילת מוסף, לאפוקי ממש"כ לעיל בשמו.

לא בדקתי, בבית כנסת שבו התפללתי לא אמרו.

השבת בדקתי בכמה וכמה בתי כנסיות, ובאף אחד מהם לא אמרו ברכי נפשי אחר מוסף.

לא ראיתי הנוהגים לאומרו בשבת וראש חודש. כנ"ל בשבת דחנוכה ומה מקור שכך נהג הבא"ח?

בשבת רגילה או בשבת דראש חודש?

מה המקור לכך?

רק שאיננו נוהגים לומר קוה אל ה' בשבת.

ביום חול או בשבת?

בפרט שרש"י בסוף נדה פירש שהלכות היינו משנה וברייתא והלמ"מ. ולא מה שנקרא בפינו הלכות.