תוצאות חיפוש

לא הבנתי את כבודו, במה שכתב המהרח"ו בשם האר"י רואים היטב שכן זה שמחת רשב"י, שרשב"י נגלה אליו בהקיץ ואמר לו מדוע ר' אברהם הלוי אומר נחם ביום שמחתינו, ועל זה נענש ר"א כמבואר שם. ומה לא ברור יותר מזה. ודיוק הרב סלמן שצ"ל היה רק על איזו שמחה ומש"כ על ביטול תורה דבריך נכונים עד למאוד אך אינו עניין...

בשעה"כ מבואר להדיא שמה שהעיר האר"י על מנהג ר' אברהם הלוי לא לומר נחם משום שראה את רשב"י שאמר לו שאין לומר נחם 'ביום שמחתנו' ודייק הרב סלמן מוצפי (פסח בציון עמ' קפט) שאמר לשון רבים דהיינו שמחה משותפת לכל חמשת התנאים הנזכרים, שביום זה נסמכו. כמבואר בראשונים ובפוסקים ובדברי האר"י כפי שהאריך בזה הרב...

אני לא הוספתי מדעתי אלא מדעת הילקו"י החדש על ספירת העומר ע"ש. ודבריו ברורים לענ"ד, שיש כאלה שירים שעושים בפה כלי נגינה שמאוד קשה להכיר שזה נעשה בפה, וא"כ איך יהיה מותר, הרי סו"ס זה מביא לידי שמחה. אם עיינת בתשובה של הרב מוצפי אז מסתמא ראיתי שיש לזה כמה טעמים, וכן לעניין שמחת רשב"י

א) הנה ראיתי כמה תשובות בעניין אדם שלא בירך על ספירת העומר לילה ויום, שאע"פ שדעת מרן הש"ע שאינו יכול לספור בברכה, מ"מ כיום מגלים שרוב מוחלט של הראשונים ס"ל שכן יכול להמשיך לברך. וגם בדעת בה"ג יש שינויי גרסאות. וטענתם היא שאילו מרן היה רואה היה חוזר בו. האמת היא, שלא זכיתי לברר סוגיא זו כדבעי...