תוצאות חיפוש

מרן הש"ע (תקנד, יא) פסק שבט' באב לאחר שניגב ידיו ועדיין לחות קצת, מעבירם על עיניו. ואם היה לפלוף על גבי עיניו ודרכו לרחצם במים, רוחץ ומעבירו ואינו חושש, דהוה ליה כטיט וכצואה שרוחץ כדרכו ואינו חושש. ומקורו טהור מדברי הרמב"ן בתורת האדם (שער האבל ענין אבלות ישנה). אך לא מצאתי שמפרשי הש"ע הסבירו מהו...