תוצאות חיפוש

אחרי שכתבתי, ראיתי את התשובה הנ"ל. בסוף התשובה הרב הביא את החיד"א ששם החיד"א כתב שלפעמים רש"י כן פוסק הלכה. אך הרב זצ"ל לא העתיק את ההמשך. ואולי כי שם הרב התייחס רק לנקודה הזו שהב"י והמאירי כתבו שרש"י מפרש ולא פוסק. ושוב ברוב המקרים כש"כ בעין יצחק הנ"ל. וראה גם בש"ע או"ח ס' יב סעיף ג. וס' טו...

מרן הב"י כבר קבע את הכלל הזה. ובכל זאת החיד"א ועוד אמרו שיש יוצא מן הכלל. כרגע לא יצא לי לעיין בהליכות עולם (אשמח לדעת איזה חלק ואיזה עמוד) ואי"ה אעיין בזה מדוע הרב לא כתב שיש יוצא מן הכלל. אבל אולי אפשר לומר, שלפעמים הרב רצה להדגיש איזה נקודה מסויימת שהיא מדברת ספציפי על התשובה שהרב דן בה. ולא...

בב"י באו"ח סימן סא הביא מרבינו יונה והרד"ק. ע"ש. ובש"ע פסק כמותו, א"כ רואים שהב"י הבין שדבריו הם דברי הלכה. בעין יצחק הנ"ל כתוב כל הנידון הזה אם רש"י פוסק או לא. גם ההיגיון אומר שגדולי עולם שידעו כל התורה כולה לא יבצר מהם לפעמים לכתוב דבר הלכה, הרי תלמידי רש"י כתבו ספרים בהלכה בשמו כמו הפרדס...

ודאי שהרד"ק כתב כן דרך פסק שהרי הוא בא להסביר את ההלכה שכתובה בגמרא ומכח זה שהב"י הביא דבריו ופסק כמותו רואים שהבין כן. ועוד, שכתבו האחרונים שגם רש"י אם ניכר מדבריו שמתכוון לפסק הלכה דעתו נחשבת שאחד הראשונים וכך רואים בב"י שהביא דבריו שאחד משיטות ההלכה עיין בעין יצחק ח"א עמ' שנט. וה"ה כאן.