תוצאות חיפוש

לגבי הדיוק מהיבי"א ברור שאין כאן שמץ ראיה, שהרי לומר אין בזה נפק"מ וכמו שאומר פרקי תהילים, ומרן דן בדברים שיש בהם נפק"מ להלכה, וגם שיעויי"ש ביבי"א שגם לגבי ההלל הסתייג שעדיף לומר רק אחר התפלה שלא יהיה הפסק יעויי"ש.

הסיפור היה על מי שבירך ראה לעיל

וכעי"ז כתב ג"כ מו"ר מרן שליט"א בהסכמה לספר חדושים על חנוכה (משנה שעברה) לחכ"א מאלעד, ע"ש דברים כדורבנות

ואמר לי אחד מפוסקי הדור הספרדיים שליט"א שהוא מקפיד לעשות כל טצקי כדי שיהיה לו תחנון ביום העצמות, שהוא מצוות היום....

ראה בשהע"צ (רט"ו ס"ק כ"א) דאע"ג דלרוב השיטות איסור גרם ברכה לבטלה הוי איסור דרבנן אפ"ה חמיר מאיסור דרבנן רגיל וכתב וז"ל: נראה לי הטעם דמשום דאסמכו הדבר אלא תשא שהלאו הזה חמיר משאר לאוין כדאיתא בשבועות ל"ט עיין שם דחשיב לה בגדל חומרה כחייבי כריתות ומיתות בית דין וגם גדול עונשה עיין שם בגמרא לכך...