תוצאות חיפוש

אבל מאידך ראינו שגדולי ספרד לדורותיהם נטו להקל יותר וגם מרן (השו"ע ויבי"א) השתדלו להקל כשאפשר, ולפעמים מתוך אידיאל, האם אין זה כלול גם במה שאמרו שם שכח דהיתרא עדיף דהיינו שהפוסק צריך ללמוד היטב עד שתהיה הסוגיא ברורה לו עד כדי כך שיוכל להתיר ולא לאסור מחמת ספק או אי בהירות או חשש וחוסר בטחון. גם...

האם מה שאמרו כח דהיתרא עדיף מתייחס גם לדרך הפסיקה שיש להקל יותר, או שזה רק לגבי כח הפוסק, ומה שלפעמים דברו בלשון זה על פסיקותיו של מרן זצ"ל הוא רק כמליצה בעלמא.