תוצאות חיפוש

יישר כח.

"לאו דוקא". לא אני המצאתי.... הב'יאור הלכה' הביא זאת כמו שכתבנו לעיל....

עיין עוד ילקו"י סימן רמט: "בכלל כבוד שבת הוא להכנס לשבת כשהוא מתאוה לאכול סעודת שבת. ולכן אסרו חכמים לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בה בימי החול, ואפילו בשעות הבוקר. אבל סעודה שרגיל בה בימות החול, מותר לאכול כל היום, אלא שמצוה להמנע בזה מט' שעות ומעלה. באופן שאכילתו בערב שבת לא תפריע לו...

ושם כתב המשנ"ב בעצמו " מט' שעות ולמעלה - היינו שעות זמניות והוא רביעית היום עד הלילה". רביעית לא יכול להיות 9 שעות ומחצה.

דוקא אם נעיין במשנ"ב נראה שהוא מפנה לסימן רמ"ט, ושם ש"ע מפורש: "ולאכול ולשתות בלי קביעת סעודה אפילו סעודה שרגיל בה בחול כל היום מותר להתחיל מן הדין אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהג בה בחול מט' שעות ולמעלה" עכ"ל

איך מור הגיע לזה? שעה עשירית זה לאחר 9 שלימות. אבל מנחה קטנה זה תשע שלימות פלוס חצי שעה. איך זה עשירית?

איפה לשון מנחה קטנה לגבי הסעודה? לצערי עדיין אי חושב שכתר לא דק

קיצור ש''ע ילקוט יוסף "תפלת מנחה תקנוה כנגד תמיד של בין הערביים, שזמנו חצי שעה אחר חצות היום. [משש שעות ומחצה מהיום, בשעות זמניות]. וכיון שבשאר ימות השנה [לבד מערב פסח] לא היו מקריבים קרבן התמיד אלא מתשע שעות ומחצה, לפיכך לכתחלה ראוי להתפלל מנחה קטנה, שהוא לאחר תשע שעות ומחצה מהיום" תשע וחצי זה...

כת"ר מסכים שמנחה קטנה זה תשע וחצי שעות?.....

וכן בעניין ערב סוכות: קיצור ש''ע ילקוט יוסף "הואיל ומצוה לאכול את כזית הפת שבסוכה בתיאבון, לפיכך לא יאכל פת בערב חג הסוכות משעה עשירית ומעלה, כדי שיוכל לאכול הכזית פת לתיאבון"

עיין ילקו"י בעניין ערב פסח שחל בשבת: קיצור ש''ע ילקוט יוסף "סעודה שלישית שזמנה אחר המנחה אי אפשר לעשותה בחמץ, מפני שכבר הגיע זמן איסורו, ואי אפשר לעשותה במצה (רגילה) מפני שאסור לאכול מצה בערב פסח, לפיכך יש לעשות סעודה שלישית במצה עשירה, ויסעוד קודם שעה עשירית"

עיין עוד שולחן ערוך הרב במקום "וכן מצוה להמנע מלקבוע סעודה בערב יום טוב משעה עשירית ולמעלה כדי שיאכל סעודת יום טוב לתיאבון שזהו מכלל הכבוד ואם ערב יום טוב הוא שבת שצריך לאכול סעודה שלישית יאכלנה קודם שעה עשירית ואם שכח או עבר ולא אכלה קודם שעה עשירית יאכלנה אחר כך וכן הדין ביום טוב ראשון שהוא...

מחילה מכת"ר, אולי נעלם מכבודו ביאור הלכה מפורש? "ממנחה ולמעלה - לאו דוקא דאף חצי שעה קודם זמן מנחה קטנה דהיינו מט' שעות ולמעלה"

ש"ע (או"ח תע"א): "אסור לאכול פת משעה עשירית ולמעלה, כדי שיאכל מצה לתיאבון, אבל אוכל מעט פירות או ירקות, אבל לא ימלא כריסו מהם" ועיין ב'מאמר מרדכי': "משעה עשירית הדבר ברור דר"ל מתחל' שעה עשירית דהיינו אחר סוף שעה ט'"

ועיינו עוד בילקוט יוסף שבכל מקום שמדבר על סעודה בערב המועדים (כמו פסח, או סוכות) הזכיר מפורש שעה עשירית או סוף שעה תשיעית. וזה פשוט וברור שאין הכוונה סוף עשר שלימות. אלא סוף תשע שלימות. נמצא שמי שעושה אחרי 9.5 זה בעיה....

כבוד הרב כתב בעצמו בקונטרס סוף שעה תשיעית.... זאת אומרת תחילת עשרית ולא 9 פלוס חצי....

גם אני הולך לפי לח אור החיים כתלמיד מרן זיע"א

מודים דרבנן היינו שבחייהו

כבודו לא הבין.... הרב בניזרי לא טעה. הוא פשוט כתב מה זה זמן מנחה קטנה. ואתה מחליט שזמן מנחה קטנה זה הזמן שמותר לאכול עד אז את הסעודה.. אבל אתה טועה... כי צריך עד תחילת שעה עשירית....

שוב אנסה להסביר שכבודו יבין... לא חילוק ממתי מתחילים לספור ולא מחלוקות אחרות... פשוט מאוד: 9.5 שעות זה מנחה קטנה. זה אומר שעברו מהיום תשע שעות. והתחילה כבר חצי שעה משעה עשירית! זאת אומרת ש9.5 זה אחרי תחילת שעה עשירית. אבל תחילת שעה עשירית עצמה היא חצי שעה לפני 9.5. דקדק היטב ותראה להפליא איך...