תוצאות חיפוש

מהיכן הפסקנות הזו? מרן שו"ע למדת? הלכה ברורה למדת? שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן צד סעיף ט מי שהוכרח להתפלל מיושב, כשיוכל צריך לחזור ולהתפלל מעומד, ואינו צריך להוסיף בה דבר. הגה: ומי שבא בדרך והוא סמוך למלון, אם יכול להסתלק מן הדרך במקום שלא יפסיקוהו עוברי דרכים, יסתלק שם ולא יתפלל במלון...

כך אכן ראיתי בעבר פסק הלכה מהרב אלישיב [אז דובר על איש] שאם התפלל מיושב וחוזר לביתו ויש עדיין זמן להתפלל - יתפלל שוב מעומד. [איני זוכר אם מדובר היה שם בתנאי נדבה].

שימחתני, תודה ויישר כח!

@ישיבישער של מרן יישר כח! סתם סקרנות - האם תגובת הרב היא בעקבות ההערה שלי, או שכבר עוררו את תשומת ליבו קודם לכן?

מישהו יכול להסביר את ההלכה שפסק הרב ירון אשכנזי בעלון הידברות? [וארא תשפ"ד] לא הבנתי את ההלכה השניה, הטעות וחוסר ההבנה הם שלי, או שאכן יש כאן משהו חסר? בהתחלה דן בסיר שבישלו בו בשרי, ואח"כ ממשיך ושואל האם יכול להמשיך ולהשתמש בסיר זה לבישול חלבי, ומסיים "מחשש שמא בישלתי בו בשרי"? [נראה לי שמישהו...

לא צ"ע, זה הפשטות בגוף השאלה "הרתיח מים והכין קפה ורוצה לכבד אותו" - זה לא הדין של מדליק הנר בשבילו ובשביל הישראל - שאסור?

לפני השאלה מנין הבין ששואלים על שבת, השאלה עליו היא מנין הענין של להניח את הפת על הצלחת או המגש [בעת שמברך] משום כבוד שבת?

בין 'שאין צורך להגביה' ובין "לא מחזיקים בשעת הברכה, אלא מניחים אותו על הצלחת או על המגש" רב המרחק...

אתה רואה בלשונו של מרן שצריך דוקא שלא יחזיקנו בשעת הברכה, אלא מניחים אותו על הצלחת או על המגש??

אודה לך אם תוכל להעלות צילום.

לא שאי אפשר, אלא שאם זו כוונת האומר - עליו להדגיש זאת "יתפוס ולא יגביה" כי כל התופס דבר - אוחזו בידו, כמו שנוהגים בכל דבר מאכל שאוכלים. אף אחד לא תופס תפוח מונח בצלחת ומברך עליו. אם זו הדרישה - עליך לבטא אותה במפורש. אם לא ביטאת זאת - זאת אומרת שאין הכרח לעשות כן. [לא שזה אסור, אלא שאין דרישה...

אודה לך אם תמחק את ההערה מכאן, ותפתח פוסט חדש ותעורר על זה. זו בעיה שיש כאן באתר עם כל הפוסטים, פותח הפוסט דן בנושא מסוים, וכל אחד מסיט את הפוסט ועניינו למה שנוגע אליו, וכך פותח הפוסט לא קיבל בירור לשאלתו.

לתפוס זה כמו שאתה תופס פרי. לא שהפת בצלחת ואתה מניח אצבעותיך עליה כמי שמניח ידיו על ראש בנו ומברכו... אנחנו לא נאמר שאתה "תופס את ראש הבן" אלא מניח ידיך עליו, כך כשאומרים לתפוס - זה לאחוז את הדבר, כשהדוגמא בפוסקים זה הברכה על התפילין שמברך כשהן בידו, ולא שהן בשקית ומניח ידו עליהן ומברך ואז נוטל...

גם בילקו"י לא רמז מזה מאומה, ואדרבה - משתמע שמגביה את הפת:

בנוגע לבא"ח - אכן מופיע בפ' בראשית בדיני הקידוש על הפת, וכן מופיע בפ' אמור ובפ' וירא, אבל כעת ראיתי דיון בענין בספר 'אדרת יעקב' על הבא"ח להלן צילום. רק שלא הבנתי - למה להביא הלכה שהיא ממשמעות הרש"ש, ואף אחד לא נוהג כך?? זה מה שצריכים קוראי עלון הידברות? ועוד - אחזור על שאלתי - כך נהג מרן...

שוב הלכה מפליאה בעלון הידברות - אשמח עם מישהו יכול להאיר עיני במקור הדברים. השאלה: כשמברכים על הלחם האם צריך להחזיק אותו ביד ימין, או בעשר אצבעות? את הלחם לא מחזיקים בשעת הברכה, אלא מניחים אותו על הצלחת או על המגש, ומניחים עליו עשר אצבעות, לרמז על עשר מלאכות שיש עד שמגיעים ללחם [ולכן יש בברכת...

התשובה לא נכונה מכל הסיבות שציינתי, הגם שציטטתי במדויק גם את שאלת השואל. יחזור נא כבודו על כל מה שכתבתי, ויציין מה לא נכון לדעתו.

יש לקחת בחשבון שיש אנשים שזה כל המפגש שלהם עם תורה כל השבוע! והכרתי אנשים שאף במשך השבוע המשיכו לקרוא את העלונים הללו למיניהם, ולא משו משולחנם, ומעבר לזה לא למדו תורה כלל, לא בשבת ולא בחול. כך שיש בודאי לסייג את הדברים, ואני מבין שהרב אמר את הדברים דרך כלל.

אכן זו מחלוקת מפורסמת בין פוסקי הדור, האם בפלאטה יש דין 'מחזי כמבשל'. לדעת הגרע"י זלה"ה אין בזה בעיה כיון שאין דרך לבשל בפלאטה. אולם יש הנוקטים [- ביניהם - הרב מאזוז, ופעם שמעתי ממנו בשיעור שהביא עוד פוסקי זמננו שנוקטים כך] שגם בפלאטה יש בעיה של בישול כיון שלא פעם מניחים דברים שלא מבושלים מער"ש...

לצערי זו פעם שניה שאני נאלץ לכתוב הודעה מסוג זה - שוב בעלון מפורסם לשבת כותב אחד מבני מרן מלכא תשובה הלכתית מטעה והפעם בנוגע לשאלה - "על מה מברכים קודם - על תמר, שהוא מז' המינים, או על יין?" והתשובה של הרב: "כל סוגי המזון שברכותיהם שונות - אין בהם דין קדימה. וכמו הדוגמא שכותב מרן בשו"ע זית...