אמן יתום כשאין 9 עונים לחזרת הש"ץ.

[מוח חושב]

לפי מה שפסק השו"ע (קכד, ד) שאם אין ט' מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה :
האם יוצא לפי זה שמי שענה אמן, הרי זה נחשב לאמן יתום כי ענה על הברכה (קרוב) לבטלה???

 

[מרפסן איגרי]

עיין בילקוט יוסף סימן קכד בהרחבה

 

[מוח חושב]

תודה!

 

[מוח חושב]

אני לא מצאתי שם

 

[מרפסן איגרי]

תראה כאן בילקוט יוסף ח"ג מעמוד קלב והלאה

 

[תלמיד מר"ן]

לפי מה שפסק השו"ע (קכד, ד) שאם אין ט' מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה :
האם יוצא לפי זה שמי שענה אמן, הרי זה נחשב לאמן יתום כי ענה על הברכה (קרוב) לבטלה???

'קרוב' להיות ברכותיו לבטלה ולא כברכה לבטלה ממש ולכן נראה שיענה אמן
וראיה מדין ש"צ שהתחיל ויצאו מקצתן שהדין הוא שממשיך וגומר תפילתו למרות שאין עשרה עונים
וכן המתפלל והישן, שמצטרפים לעשרה למרות שאינם עונים

 

[מוח חושב]

'קרוב' להיות ברכותיו לבטלה ולא כברכה לבטלה ממש ולכן נראה שיענה אמן

אז 'קרוב' להיות אמן יתומה ולא אמן יתומה ממש

 

[מוח חושב]

תראה כאן בילקוט יוסף ח"ג מעמוד קלב והלאה

כוונתי שלא התייחס לזה, אלא לנושאים אחרים של אמן יתומה

 

[מרפסן איגרי]

מרן דיבר על כך מפורש (אגב זו תשובת מרן רבינו עובדיה)
המסקנא היא שאין בזה ברכה לבטלה כל שיש רוב עונים
לכן לשאלתך אין בזה אמן יתומה

 

[מוח חושב]

איפה מרן דיבר על כך??

 

[אלעזר אטיאס]

נכנסתי עכשו לדיון
מצרף מסה"ק

אם אין תשעה המכוונים לחזן אם יש לבטל החזרה ומה הדין בחשש​

כתב הרא"ש דאם אין תשעה עונים קרוב ברכותיו לבטלה. ונראה מדבריו דדעתו נוטה דהוי לבטלה, אך לא הכריע כן לגמרי[1].

והאחרונים נחלקו לענין קדיש אם מועיל אף שיש ששה, דהא בסימן נה' ס"ו מבואר להקל בישן, וי"א אף בארבעה שאינם עונים. ונחלקו הפוסקים אם ה"ה לענין חזרה ועוד חזון למועד.

ודעת האול"צ לומר החזרה, וסומכים שמספיק ששה עונים [היינו חמישה והחזן] ע"ש. וכ"נ דעת המ"ב[2]. ודעת היבי"א (ט קח סג) דאין לומר כל שאין ברור שיש תשעה המכוונים[3], וכ"כ בדרשו (הערה 15) בשם כמה אחרונים. ומדברי הבא"ח (תרומה ס"ב) נראה דכל שיש ספק יש לומר החזרה.[4],[5].

ואם עונים לברכות ויודעים על מה עונים אלא שחולמים בברכות, יש להסתפק[6], דהא כיון שאינם מכוונים חסר בברכה, או כיון שעונה אע"פ שלא כיון, אפשר דהברכה ניתקנה וצ"ע[7].

ואחר זמן אמר לי הרב בן ציון חניה הי"ו דמ"ש מרן מכוונים לברכותיו היינו דמכוונים אוזנם לשמוע הברכה[8] ולענות אמן, והיינו שאינם מתרכזים בדברים אחרים, וההגדרה היא כל שיכול לתקן החזן אם יטעה, אך אין צריך שיכוין לפירוש התיבות ממש, ומטי ראיה דהא גם בברכת לחש לא כולם מכוונים ואעפ"כ מברכים, וכן החזן לא מכוין תמיד ולא גרע העונה מהמברך[9].

---

[1] וכמ"ש בשו"ת איש מצליח (ח"א סימן יא ד"ה ובאמת ע"ש) [וכמ"ש קרוב בעיני להיות ממזר]. והרדב"ז בח"ד סימן צ"ד (אלף קסה) כתב דהוי ברכות לבטלה. ועיין דרישה (סק"א) שכתב דקרוב אך לא ממש ע"ש, וע"ע אור לציון והובא בסמוך.
ורבי אברהם בן הרמב"ם [בתשובה בתחילת ספר מעשה רוקח] כתב דהרמב"ם ביטל החזרה מטעם זילזול כבוד שמים [ולא נראה דהוי מטעם ברכה לבטלה].
[2] ולענין נדבה עיין בהערה בסמוך.
[3] אולם צ"ב דהא דעת מרן הגר"ע דמעיקר הדין סגי בששה שעונים [עיין הלכה ברורה (ח"ד עמוד קמח)]. ובעלון בית מרן (שנת תשפ"ב) כתב הרב יצחק יוסף שמרן הגר"ע היה ממהר היה אומר לחזן להתחיל בששה [וכ"כ בעלון בית מרן שמות תשפ"ג] ועיין הלכה ברורה (ח"ו עמוד רסח) וע"ע בשיעורי הראשל"צ (ח"ב עמוד רי"ז). וע"ע בדין זה בשו"ת מחקרי ארץ (ח"ב סימן ט').
[4] ואפשר דהמקילים טוענים דהכא הוי כעין חובה להתפלל חזרה.
[5] ולפום ריהטא יש לומר סב"ל, אך יש לעיין בסימן נה' וכנ"ל.
[6] וכן היכא שעונים, אך אינם מכוונים אמת או כן יהי רצון כמבואר לקמן, אך בזה נראה להקל דסו"ס מתכוונים לאשר הברכה, ועוד דא"כ לא נאמר חזרה כלל דהא רבים לא ידעו דבר זה, ונראה דבכהאי גוונא יתנה בתנאי נדבה.
והנה בדין תנאי נדבה מבואר במ"ב (ס"ק יט) ועוד אחרונים דמהני. אלא שהקשו על דבריו הא מבואר דאין נדבה בציבור וכ"פ ביבי"א (ח"ב סימן י אות יג). ונראה כיון דאיכא פלוגתא אם יש נדבה בציבור [עיין ב"י סימן קז'] היכא דהמנהג להתפלל [כנוהגים היום] יתפלל ויתנה. [ובשו"ת שערי יושר (ח"ב יח) תירץ דברי המ"ב, דיתנה בתנאי נדבה של יחיד. אלא שהעיר א"כ איך אומרים קדושה וברכת כהנים. ועיין דרשו (הערה 30) ובמאיר עוז (עמוד תשיח)].
[7] יש חידוש של הגרב"ץ (אור לציון ח"ב עמוד מה) דאם אחד שומע ומכוין לצאת אפילו אין תשעה עונים שפיר דמי [ובזה ביאר דקרוב לבטלה היינו דתלוי אם יש אדם שרוצה לצאת].
[8] ושוב ראיתי שכן הביא הב"י בסעיף ו' שיכוין לשמוע הברכות.
[9] נ.ב נראה דאם עונים הקהל בשקט אף שאינם נשמעים שפיר דמי. אך מ"מ כבוד ה' בכח. ולפעמים הוי חילול ה'.

 

[מרפסן איגרי]

איפה מרן דיבר על כך??

שאלת אם זה אמן יתומה
מרן שם דיבר על כך שאפשר לעשות חזרה אף בפחות מט' שומעים
א"כ זה לא אמן יתומה

 

[מוח חושב]

כי יש ששה שעונים לפחות! ובגלל שסומכים על הדעות אחרות!!
אבל מה יהיה הדין לפי הרא"ש והשו"ע, וכן מה יהיה הדין לכו"ע כשיש פחות מששה שעונים האם זה אמן יתומה?

 

[מרפסן איגרי]

כבודו קרא את כל התשובה?
זה לא דעות אחרות זה הסבר בדעת מרן הש"ע