אמש התקיים יום ההילולא לרבו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, רב רבנן מרו ראש הישיבה רבי עזרא עטיה זיע"א

לרגל יום ההילולא למרן ראש הישיבה רבינו עזרא עטיה זיע”א, עלה בנו הגאון הגדול רבי דוד עטיה, חבר ביה”ד הגדול וראש ישיבת היכל עזרא, לקבר אביו בחלקת הרבנים בהר המנוחות. בסיום הלימוד ערכו תפילה מיוחדת להצלת עם ישראל והחזרת החטופים. (צילום: יעקב כהן)
מוקד שס
 

קבצים מצורפים

  • IMG-20240527-WA0050.jpg
    IMG-20240527-WA0050.jpg
    250.6 KB · צפיות: 18
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
*רב רבנן, מרן ראש הישיבה רבינו עזרא עטיה זיע"א רבן של כל בני הגולה וראש ישיבת 'פורת יוסף'
▪
︎ תולדות חייו בקצרה.*

רבינו נולד בחלב לאביו רבי יצחק עטיה זצוק"ל – נצר לשושלת מפוארת הנמשכת עוד מרבי שם טוב עטיה – תלמידו של מרן הב"י. מסופר כי אחר שנים של ציפייה לילד הלכה אמו עד לצפון חלב לביה"כ 'עזרא הסופר', שם נדרה שאם תיפקד ותלד בן תקרא את שמו עזרא ותקדיש את כל חייו לתורה.

התחנך בילדותו אצל רבי יהודה (אצלאן) עטייה ורבי שאול מטלוב עבאדי, ואח"כ יצק מים ע"י גאוני עולם רבי אברהם עדס זיע"א שהיה בעל רוח הקודש, והיה ידוע בעומק עיונו, והשד"ה – רבי שאול דוויק הכהן זיע"א ראש המקובלים בירושלים, והגאב"ד העדה החלאבית רבי יוסף ידיד הלוי זיע"א.
מגיל צעיר ייעדוהו רבותיו לגדולות ובצימאונו כי רב החל לגמוע את מסכתות הש"ס בזו אחר זו, תוך שהוא מפליא את סובביו בהבנה מהירה ומעמיקה של הסוגיות הקשות ביותר.
בהגיעו לגיל ט"ז שנים עלתה משפחתו לארץ, ולמרות מצבה הכלכלי של משפחתו שהגיעו עד לחרפת רעב ממש - לא הסכימו לשלוח אותו לסייע בפרנסת הבית. כעבור זמן מה הגיע הדבר לידיעתם של רבי עזרא הררי רפול , ורבי אברהם חיים עדס, והם החלו לתמוך במשפחתו כלכלית בסיועם של מספר נדיבים, על מנת שימשיך לעסוק בתורה במרץ ובהתמה.
בשנת ה'תרס"ח החל ללמוד בישיבת אוהל מועד (אשר הפכה לימים לישיבת "פורת יוסף"), כאשר בראשותה עמדו הגאונים רבי רפאל שלמה לניאדו ורבי יוסף ידיד הלוי זצוק"ל. הוא שקד על לימוד התורה בישיבה רוב שעות היממה ביגיעה מבהילה ובעיון מעמיק. עד מהרה יצא שמעו בישיבה ובסביבה כולה כעילוי מופלא, והוא הפך לחברותא לראש הישיבה. כאשר עד מהרה החל גם למסור שיעורים בישיבה עוד בעודו בחור צעיר. כעבור כשנה נשא את בתו של רבי אברהם סאלם זצוק"ל מגדולי המקובלים בירושלים.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלח ע’’י חכמי ירושלים ובראשם מרן רבי אברהם חיים עדס זצוק"ל למצרים, על מנת לחמוק מגיוס לצבא העות'מאני, כדי שיוכל להמשיך ולעסוק בתורה. בני הקהילה במצרים עמדו על גדלותו עד מהרה, והוא החל ללמד בישיבת "כתר תורה" ובישיבת "אהבה ואחווה", שם העמיד תלמידים הרבה והציל משפחות רבות מרדת שחת. כשחזר לארץ בשנת ה'תרפ"ד התמנה לר"מ ולמשגיח בישיבה, וכעבור שנתיים עם פטירתו של רבי רפאל שלמה לניאדו זצוק"ל – התמנה רבינו פה אחד לראש הישיבה, משרה בה כיהן במשך 45 שנה עד יומו האחרון.
בשנותיו של רבינו בישיבת פורת יוסף העמיד תלמידים הרבה, מהם הגאונים הגדולים מרנן ורבנן רבי יהודה צדקה, רבי בן ציון אבא שאול, רבי עובדיה יוסף, רבי ציון לוי, רבי דוד שלוש, רבי שלום כהן, רבי שמעון בעדני, וחברי המועצת רבי משה מאיה ורבי אברהם סלים שליט”א שהינו אחיינו של רבינו ומחשיב את עצמו לתלמידו כיון שהיה לומד איתו בקביעות מידי שבת בשבתו וקיבל ממנו רבות, ועוד רבים.

כמו"כ שימש רבינו בבית הדין הספרדי, תפקיד בו כיהן במשך 20 שנה וסיפורים רבים של רוח הקודש נקשרו בשמו באותה תקופה.
גדלותו בתורה היתה עצומה ונוראה, וכמו שהעידו תלמידיו הגדולים ובראשם מרן הגרב"ץ אבא שאול זצ"ל, שאמר בהספדו על רבינו כי גדול היה האיש מכל בני דורו, והיה בקי בכל חדרי התורה בעיון עמוק ביותר. וכולו היה שקוע בכל שעות היום והלילה בעומק הסוגיות, עד שפעמים רבות היה הולך לביתו וממשיך עד מקומות רחוקים בלי להשים ליבו איפה הוא נמצא. סברתו הישרה והעמוקה הייתה לשם דבר בדורו, וגדולי התורה רבים נהנו לשמוע מתורתו וסברתו הישרה, וביניהם גם מרנן החזו"א ורבי צבי פסח פרנק שהעידו עליו שעומק סברתו כהראשונים וכהרשב"א. זאת מלבד הענווה העצומה שהייתה טבועה בו. ורוח הקודש שהיתה מצויה בבית מדרשו פעמים רבות.

מרן רבינו עובדיה יוסף זללה”ה מספר בהספדו שנכתב בספרו חזון עובדיה את המעשה הידוע אודות ההצלה שלו בכך שרבינו שם לב ביום אחד שהפסיק לבוא לישיבה והתברר שאביו צריך עזרא בחנות. ומיד הלך לשוק לחנותו של אביו ואמר לו שבנו יהיה גדול בישראל, וכאשר ענה אביו כי הוא צריך עזרה בחנות אמר רבינו כי הוא בעצמו יעזור לו ואפילו נכנס לחנות, מיד הבין אביו של מרן רבינו עובדיה יוסף את חשיבות הדבר והסכים לשולחו לישיבה וכך צמח לגדול הדור.

תלמידו הגאון רבי ניסים עטיה שליט”א אב”ד ור”כ באשדוד מספר סיפורי מופתים רבים על רבינו, ובראשם עדות נאמנה שהיה לו גילוי אליהו בלילות והיה לומד איתו, וכפי שידוע שבכל דור יש מעטים שזוכים לכך.
במשך שנים רבות הנהיג את עולם התורה הספרדי, וכל הציבור היה חרד למוצא פיו. וכן היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ואף חתם על כרוזים שונים של המועצת כגון כנגד השירות לאומי, ועל החובה להצביע בבחירות לג' – הרשימה החרדית באותה תקופה, ועוד.
רבינו נתבש"מ במוצאי ל"ג בעומר, י"ט באייר ה'תש"ל, ונטמן בהר המנוחות בחלקת הרבנים.

הותיר אחריו משפחה מפוארת אשר ממנה צמחו רבנים ותלמידי חכמים, עמלי תורה ויראי ה', ובראשם בנו הגאון הגדול רבי דוד עטיה שליט"א חביה"ד הגדול, וראש ישיבת היכל עזרא.
רוב ספרי החידושים והשו"ת שלו נשמרו בספריית ישיבת פורת יוסף, אך אבדו בנפול הישיבה בשנת תש"ח עם פרוץ מלחמת העצמאות.

לאחר שנים רבות נמצאו מקצת כתבי יד וחלקם יצאו לאור בספר עלה עזרא וכעת עתיד לצאת לאור בקרוב ספר חדש מכי"ק ע"י המכון להוצאת כתבי חכמי אר"ץ.
כמו"כ לפני כשנתיים הוקם מכון 'משנת רבינו' להפצת תורתו והנהגותיו בקודש של רבינו זיע"א, וכבר יצא ע"י שני ספרים בשם משנת רבינו ובהם חידושי תורה, הספדים, והנהגות של רבינו זיע"א.

ומכאן נקרא לכל מי שבידו כתבים או חידו"ת והנהגות מרבינו זיע"א, למוסרם למכון לתועלת הציבור.
דרך המלך
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
חזור
חלק עליון