• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

אני צריך רשימת תזכורות ודינים בקצרה למחר ערב ראש השנה

יצחק משען

Well-known member
מכיון שהשיעור שהיה אמור להיות לי הערב עם אחים רחוקים התבטל לצערי, אמרתי שאני יכתוב להם את כל הדינים החשובים והתזכורות למחר, אודה מאוד למי שיוכל לציין אפי' רק נקודות חשובות או להעלות קונטרס וכדו' ברוכים תהיו
כמובן כתבתי עירוב תבשילין
לומר פר' והיה כי תבא
להכין כל השעוני שבת בחשמל וגז
להכין נרות
מקוה ראוי
כל הסימנים [הבסיסיים לפחות...]
 
  • יש להדליק נר נשמה (עדיף 48 שעות), לצורך הבישולים והדלקת הנרות ליו"ט ולשבת, והיינו ע"י העברה מאש לאש.
  • נכון להוציא את התקע של הגז לפני החג, כדי למנוע הדלקה בידים ביו"ט, וכלדהלן.
  • מותר לבשל ביום טוב רק לצורך אותו היום, דהיינו לבשל ביום טוב ראשון אך ורק לצורך יו"ט ראשון, וביו"ט שני אך ורק לצורך יו"ט שני. (ובאותו יו"ט מותר לבשל גם מליל יו"ט ללמחרת). ואף העירוב תבשילין שעושים אינו מועיל לזה כלל, אלא רק כדי להכין מיו"ט שני לשבת.
  • כשמבשלים, ורוצים לשנות גובה הלהבה של הגז: להגביה מותר, להנמיך אסור, אלא"כ זהו צורך האוכל ממש, כגון שלא ישרף.
  • כשרוצים לכבות את הגז, כגון אחר הבישולים בלילה (מחשש דליקה וכד'), מותר אך ורק באופן של גרם כיבוי.
  • גרם כיבוי הוא באופן כדלהלן: ממלאים סיר מלא מים על הגז (לא עד הסוף, מחשש לכיבוי בידים), ואח"כ שופכים מים עם כוס בזהירות רבה, שיגיעו עד כמעט סוף הסיר, וממי' אחר שהמים יבעבעו על האש ויגיעו לכדי רתיחה, הם יעלו על הדפנות ויכבו את האש הדולקת. (ועדיף להניח תחלה בסיר ביצה, כדי שיהיה בישול גמור לצורך יו"ט שהוא מותר, ואגב זה ישפכו המים).
  • כשרוצים להדליק הגז למחרת ביו"ט, צריך להדליק ע"י העברה מאש לאש. דהיינו ידליק גפרור (מאש לאש) ויצמידנו לגז, ואח"כ ילחץ על כפתור הגז. כך שההדלקה תהיה מהגפרור שהוא מאש לאש.
  • פלאטה. לפני שבת, יש להניח הפלאטה במקומה הראוי. והיינו, בערב יו"ט יכוין שעון שבת לשעות שמעוניין שידלוק בשבת, וצריך לוודאות שבשעה שרוצה לחבר את הפלאטה עם התקע, יהיה השעון שבת על מצב זיזים כבויים.
  • כל בישולי השבת עדיף לכתחלה לעשות אותם בעוד היום גדול כמו מהשעה 1:00 בצהרים בערך. ובדיעבד כל שלא שקעה החמה מותר עדיין להכין צרכי שבת.
  • אסור להכין מיו"ט ראשון ליו"ט שני. ולכן אם רוצים להשים שתיה במקרר/בהקפאה, לצורך יו"ט שני, יש להניח רק באותו היו"ט מצאת הכוכבים והלאה.
  • מותר להוציא מההקפאה לחמים (או שאר מיני מאכל ומשקה) לצורך היו"ט השני. משום שלהפשיר מאכל קפוא אין זה מכין, כיון שהדבר נעשה ממילא.
  • מותר להציע המיטות בכל שעה שירצה, כי לעולם יש בזה משום כבוד יו"ט לאותם שעות שעושה כן.
  • מקלחת. מותר לרחוץ כל גופו במים חמים ביו"ט. ואף הבנות יכולות להתרחץ גם על השער. אלא שצריך מאוד ליזהר שלא לחפוף השיער בחוזק, אלא בנחת ממש (מחשש לסחיטת השיער, ומחשש תלישת השיער). וכשיוצאים מהמקלחת, יש להניח מגבת גדולה על השיער (בלא לנגב), אלא לתפוח עם הידים בנחת.
  • הדלקת הנר. בליל יו"ט ראשון וליל יו"ט שני יש נוהגים להדליק לפני השקיעה, ויש נוהגים להדליק אחר השקיעה קודם הקידוש. ושני המנהגים אמת. והדלקת הנר של ליל שבת, כמובן שתיעשה לפני שבת (ולזה ג"כ נועד העירובי תבשילין שעושים בערב החג).
  • הנחת הגפרור. אחר שמדליקים הנרות יש להניח בנחת גדול את הגפרור, מחשש לכיבוי בידים.
  • כשמכינים הנרות מיו"ט לחבירו, ומיו"ט לשבת. יוציא את הפתילה ע"י מזלג ויזרקנה לאשפה. ויוסיף שמן לכוסית, ושוב יניח את הפתילות החדשות.
  • החלפת הפתילות. י"א שצריך להניח הפתילה בתוך הפתיל צף מערב יו"ט ראשון. ולענין הלכה, מי שלא עשה כן מותר לו להכין זאת ביו"ט.
הפסקים מבוססים לפי שיטת מרן מאור עיננו זיע"א ומרן פוסק הדור שליט"א רבינו יצחק יוסף.
 
  • כל בישולי השבת עדיף לכתחלה לעשות אותם בעוד היום גדול כמו מהשעה 1:00 בצהרים בערך. ובדיעבד כל שלא שקעה החמה מותר עדיין להכין צרכי שבת.
לא צריך שיהא ראוי לאכילה בו ביום?
מותר להניח על הפלטה תבנית עם מושטיםם שטרם נתבשלו דקה לפני השקיעה?
 
רשימות של הנהגות אולי חסידיות אפילו ניתן לומר, ממה שליקטתי משיעור של הרב ישראל אברג'ל (מי שמעוניין):
יום רביעי

  • ברכות השחר תיקון חצות וסליחות תפילה בנץ
  • תיקון הכללי
  • התרת נדרים וקללות
  • מי כמוך לכוון במחשבה יהי רצון מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי, שתחון ותרחם על כל נשמות עמך בית ישראל. כל הנפטרים מאז ומעולם. בכללם עבדך פלוני בן פלונית...
  • כמה שפחות שיחה בטלה
  • להשתדל להשתטח על ציון של צדיק
  • לתת שטר לצדקה לעילוי נשמת צדיק
  • עדיף עד השעה 11 להיות אחרי הציון של הצדיק
  • טבילה במקווה
  • חלב הארץ חלק ו שיהיה בגדי שבת כבר על הגוף לפחות הפנימיים
  • לנוח מעט
  • להדליק כל הנרות בשמן זית
  • להכין את כל הנרות לכל הימים כולל שבת
  • לשים מעט מים בתוך השמן של הנרות - מתקן קליפה הנקראת מים הזדונים.
  • עירובי תבשילין
  • להגיע מעשרה ראשונים לבית הכנסת
  • מנחה זו תפילה אחרונה של השנה. להיזהר להתפלל בכוונה
  • תפילת ערבית יברך כל אחד מחבריו לשנה טובה ויזדרז לבית לעשות קידוש
  • להיזהר מכעס וקפידה אפילו בלב
  • ונח מצא חן בעיני ה' 12 פעמים תיקון ברית כנגד 12 חדשי השנה
  • כל הפסוקים שהביא בן איש חי לקרוא
  • טוב להסתכל בנרות ולהרהר בתשובה
  • אחרי בציעת הפת ואכילת כזית להביא את כל הסימנים ולערוך הסדר
  • כשמגיעים לדגים להוסיף באמירת יהי רצון וירבו זכויותינו. ותמשיך עלינו ברחמיך הרבים מעינא פקיחא דאריך, דתיר תדיר, ולא נהים. ומשם תמשוך עלינו שמירה והגנה במסתור ברחמיך הרבים מכל עינא בישא. ותהיה ההשפעה ממידת החסד והרחמים.
  • לקרוא ארבעת פרקים ראש השנה
  • ברכת המזון היא ברכת המזון הראשונה של השנה
  • ארבע וחצי בבוקר לקום – לא לישון בעלות השחר. עד רבע לאחד להיות עירני.
יום חמישי

  • לאחר הסעודה, לקראת רבע לאחד ברכת המזון לישון שעה אחת. לא יותר.
  • שתיים בצהריים תהילים בבית הכנסת
  • מנחה ותשליך
  • עורכים את הסדר גם בלילה השני. כמו יום שלפני.
יום שישי

  • לשים לב לא להקל ראש
  • מקווה אחרי סעודת שחרית
  • בשעה שלוש בצהריים תהילים
  • לכוון בטבילה ראשונה תשובה שלימה
  • שניים מקרא ואחד תרגום
  • יש לזכור ששבת גבוהה יותר מכיפור.
 
תיקון הכללי
לא נהוג גבן.
כשמגיעים לדגים להוסיף באמירת יהי רצון וירבו זכויותינו. ותמשיך עלינו ברחמיך הרבים מעינא פקיחא דאריך, דתיר תדיר, ולא נהים. ומשם תמשוך עלינו שמירה והגנה במסתור ברחמיך הרבים מכל עינא בישא. ותהיה ההשפעה ממידת החסד והרחמים.
כנ"ל
ארבע וחצי בבוקר לקום – לא לישון בעלות השחר.
והלא עלוה"ש לא לפני 5:25?
 
והלא עלוה"ש לא לפני 5:25?
גם לגבי ארבע בבוקר, זה מה שאמר בשיעור. אני רק תימללתי...
הוא אמר שמארבע להתחיל פתח אליהו וכל מיני הקדמות של התפילה...
שוב, כתבתי מה הוא אמר. לא כתבתי שזה הלכה למעשה לכל אחד. וממילא סרו ההערות גם לעתיד... (בצחוק)
 
חזור
חלק עליון