רבינו בחיי שמות א' ו' הביא מדרש תדשא שיוסף נולד בא' תמוז.
ויתכן לרמוז שהנה בזוהר [הובא בקרבן נתנאל תענית פ"ד אות ה': וז"ל הזהר בפ' יתרו דף ע"ח ע"ב עשו נטל ברזא דיליה תרין ירחין תמוז אב כו' ואפי' אב לאו דיליה אלא ט' יומין אינון דילי' ולא יתיר ואתאביד ולא אשתכח ע"כ מש"ה לישתמיט מיני' דעובד כוכבים עד ט"ב דרזא דעשו ולא צריך יותר וכן עמא דבר] כתוב שניסן אייר וסיון עלו בחלקו של יעקב, ותמוז וט' ימים מחודש אב עלו בחלקו של עשיו, והלא בגמ' ב"ב קכ"ג ב' כתוב שזרעו של יוסף מנצח את זרעו של של עשיו, ולכן יעקב ביקש ללכת מלבן כשיוסף נולד; וא"כ י"ל שנולד בא' תמוז כדי לעמוד נגד עשיו ששייך אליו חודש תמוז.
ויתכן להוסיף עוד, שהנה בבעל הטורים כתב שמכל שמות השבטים רק ביוסף יש ס' כי הוא שטנו של עשיו, ויל"ד ששי"ן שמאלית ג"כ רומזת לשטנו של עשיו מבחינה מסוימת, וזה יש ביששכר [ובפר' וישלח יעקב אומר לעשיו "ויהי לי שור וחמור" - שור זה יוסף וחמור זה יששכר] ויששכר נולד בי' אב [כמבואר שם ברבינו בחיי] שזה מיד אחר שנגמרו הימים השייכים לעשיו.
ויתכן לרמוז שהנה בזוהר [הובא בקרבן נתנאל תענית פ"ד אות ה': וז"ל הזהר בפ' יתרו דף ע"ח ע"ב עשו נטל ברזא דיליה תרין ירחין תמוז אב כו' ואפי' אב לאו דיליה אלא ט' יומין אינון דילי' ולא יתיר ואתאביד ולא אשתכח ע"כ מש"ה לישתמיט מיני' דעובד כוכבים עד ט"ב דרזא דעשו ולא צריך יותר וכן עמא דבר] כתוב שניסן אייר וסיון עלו בחלקו של יעקב, ותמוז וט' ימים מחודש אב עלו בחלקו של עשיו, והלא בגמ' ב"ב קכ"ג ב' כתוב שזרעו של יוסף מנצח את זרעו של של עשיו, ולכן יעקב ביקש ללכת מלבן כשיוסף נולד; וא"כ י"ל שנולד בא' תמוז כדי לעמוד נגד עשיו ששייך אליו חודש תמוז.
ויתכן להוסיף עוד, שהנה בבעל הטורים כתב שמכל שמות השבטים רק ביוסף יש ס' כי הוא שטנו של עשיו, ויל"ד ששי"ן שמאלית ג"כ רומזת לשטנו של עשיו מבחינה מסוימת, וזה יש ביששכר [ובפר' וישלח יעקב אומר לעשיו "ויהי לי שור וחמור" - שור זה יוסף וחמור זה יששכר] ויששכר נולד בי' אב [כמבואר שם ברבינו בחיי] שזה מיד אחר שנגמרו הימים השייכים לעשיו.
נערך לאחרונה: