בסיעתא דשמיא
Well-known member
במדרש מסופר על ר' שמעון בן חלפתא שהיה עני מרוד, פעם אחת בערב שבת הגיע לשוק ולא היה לו כסף לקנות צרכי שבת. מה עשה, יצא לחוץ והתפלל, יצאה יד מן השמים ונתנה לו מרגלית יקרה מאד. הלך לשולחני ופרט את המרגלית לכסף ובזה קנה צרכי שבת. וכשהגיע לבית שאלה אשתו מנין לך צרכי השבת. אמר לה ממה שזימן לנו הקב"ה. ובערב שבת ישבו לסעוד ואז אשתו אומרת לו אני לא רוצה לטעום כלום עד שלא תספר לי מאיפה זה, ואז סיפר לה, אמרה לו אני לא טועמת כלום עד שלא תבטיח לי שתחזיר את האבן במוצאי שבת, שאל אותה למה, אמרה לו, וכי תרצה בעוה"ב לשבת על שלחן עם ג' רגליים בו בזמן שכולם ישבו על שלחן עם ד' רגלים. למחרת פגש ר' שמעון את ר' יהודה הנשיא וסיפר לו את כל הסיפור, אמר לו ר' יהודה, לך תאמר לאשתך שאם יחסר לה משהו, אני ימלא אותו משלי. וכשאמר זאת לאשתו אמרה לו 'פלא עליך', בוא איתי לר' יהודה הנשיא. ושאלה את רבי יהודה הנשיא איך אתה יכול להבטיח לי שתמלא את החסרון בעולם הבא, והלא לכל צדיק וצדיק יש את העולם שלו בפני עצמו, כמו שאמר שלמה המלך "כי הולך אדם אל בית עולמו" (קהלת יב, ה), לא כתוב בית עולמים, אלא עולמו, משמע שלכל אחד ואחד ישנו העולם שלו. כששמע כך רבי יהודה הנשיא הודה לה, ואכן ר' שמעון קיבל על עצמו להחזיר את האבן. ואמרו חז"ל גדול הנס האחרון יותר מן הראשון, כיון שבשמים רגילים רק לתת ולא לקחת בחזרה, וכאן לקחו בחזרה.
היכן המדרש הזה נמצא?
היכן המדרש הזה נמצא?