• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

הכנסת יד אחת לבהכ''ס

אליהו חמוי

Active member

הנכנס לבכה"ס

שאלה: הנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו האם צריך ליטול ידיו?

תשובה: היוצא מבית הכיסה יש לו ליטול ידיו[1] ואפי' הכניס רק את שני ידיו[2] או אפי' יד אחת יש לו ליטלה היד[3] ויש מקלים בכל זה[4]



[1] כתב שו"ע [סי' ד סע' יח] "אלו דברים צריכין נטילה במים... היוצא מבה"כ", וכתב המשנ"ב [שם סק"מ] דאפי' לא עשה צרכיו חייב לטול ידיו ביציאתו.
[2] בענין המכניס שני ידיו כ''כ הבא''ח [תולדות אות טז] וכן הוא כה"ח [שם ס''ק סו] להחמיר ואולם עי' בשו''ת ציץ אליעזר [ח''ז סי' ב אות ג] שדעתו שאף כאשר הכניס שני ידיו אי''צ לטלם כל שלא נכנס כל גופו [א.ה הנה שם הביא דברי המהרש''ם להקל בזה דומיא דהנכנס לבית המנוגע דקיי''ל [חולין לג: ותוס' שבועות יז: ד''ה אפי'] דלכו''ע המכניס ידו לבית המנוגע הוי בכלל ביאה במקצת לט שמה ביאה ע''ש וה''ה לנד''ד וע''ש שהביא עוד ראיות להקל בזה והנה לענין מה שכתב לדמות זאת לדיני טומאה עי' בשו''ת תורה לשמה סי' כג שיש לחלק דשאני התם שכל גופו נטמא משא''כ הכא שרק ידיו נטמאות אפשר דסגי בהכנסת ידיו לחוד ע''ש ואף את''ל דדמי לטומאה הנה קיי''ל בנזיר [מג.] דהמכניס ידו לבית טמא [משום אהל המת] "כיון דאעיל ידיה איסתאב הא קמן דאף לענין טומאה סגי בהכנסת יד אחת ושאני טומאת נגעים דכתיב בקרא [ויקרא יד,מ] "והבא אל הבית" דבביאה תלה רחמנא ומש''ה אינו נטמא בהושטת ידו והכי משמע בגמ' בשבועות ובתוס' שם משא''כ שאר טומאות סגי ביד אאחת להיטמא וכן י''ל בנידון דידן דדמי לשאר טומאות וצ''ע ע"כ] וכן מבואר יוצא להקל אף כאשר מכניס שני ידיו לחדר בהכ''ס לפמ''ש בשו''ת אור לציון [א.ה בשיטת האור לציון הנה בשו''ת אור לציון [ח''ב עמ' כד אות יג] מבואר שאף אם הכניס אצבע אחת לבד לבהכ''ס נכון שיטול את שני ידיו אולם נראה דהיינו דוקא כאשר מכניסה לחלל האסלה שכן דעתו [בח''א סי' א וח''ב פ''א אות ט] שאין רוח רעה שורה בהכ''ס כולו אלא בחלל האסלה לבד שכן עשויה לקבל מותרי האדם [ובעיקר סברא זו עי' בספר נכדו אור ההלכה ח''ב עמ' תסד בהע'] ומטעם זה ס''ל שאפשר מדינא ליטול ידיו בחדר זה ע''ש ולפ''ז ע''כ מש''כ להחמיר אפי' באצבע אחת היינו דוקא כאשר מכניסה לחלל בהכ''ס וע''ע בפר אור ההלכה [ח''ב עמ' תס אות יב והע' עז שם ע"כ]
[3] הנה בדין המכניס ידו האחת לבית הכסא כבר עמד בזה בשו''ת תורה לשמה [סי' כג] והעלה שיטול רק את אותה יד וכ''כ הגרע''י [יביע אומר ח"ט סי' ק"ח אות ט"ו וע''ע כיוצ''ב בהלכו''ע ח''א פ' קדושים אות ח ובכה''ח סי' ד ס''ק פו] ומאידך דעת הגרי''ש אלישיב [אשרי האיש ח''א עמ' ט אות לב] שאם הכניס ידיו האחת לבית הכיסא אינו צריך ליטול ידיו כלל דאינו נכנס בכלל "היוצא מבית הכיסא" והוסיף דעכ''פ אם בא לקרא ק''ש יש לו להחמיר וכן דעת הציץ אליעזר הנ''ל להקל אף כשמכניס שני ידיו כנ''ל וכן הוא לפמ''ש באור לציון וכנ''ל [וע''ע בשו''ת ציץ אליעזר שם אות ו שנסתפק לגבי ק''ש]
[4] והנה בעצם דין בית הכסא של זמננו דנו האחרונים אם דומה הוא לבית הכיסא של זמנם ושורה בו רוח רעה או דדמי לדינא דהגמ' בברכות [דף כו. והובא בשו"ע סי' פ"ג, סע' ד'] שבה"כ דפרסאי לא צריך נט"י ''דבחפירה היו ופיהם ברחוק מן הגומא והוא בשיפוע והרעי מתגלגל ונופל לגומא" [כך פי' רש"י שם] ועי' במשנ"ב דרשו [סי' ד הע' 49] שהביא דדנו בזה הרבה מן האחרונים וכתבו למעשה שיש להחמיר עיי"ש וכך דעת הגרע''י [יביע אומר ח"ט סי' ק"ח סע' י"ג], אך באול"צ [ח''א סי' א וח"ב פ"א סע' ט'] כתב דבזמננו אין דין ביה"כ על כל חדר השירותים, אלא על מקום האסלה בלבד כמבואר לעיל וע' במשנה אחרונה [שם סע' פ] דבחזו"א משמע דנסתפק בזה.
 
והנה בעצם דין בית הכסא של זמננו דנו האחרונים אם דומה הוא לבית הכיסא של זמנם ושורה בו רוח רעה או דדמי לדינא דהגמ' בברכות [דף כו. והובא בשו"ע סי' פ"ג, סע' ד'] שבה"כ דפרסאי לא צריך נט"י ''דבחפירה היו ופיהם ברחוק מן הגומא והוא בשיפוע והרעי מתגלגל ונופל לגומא" [כך פי' רש"י שם] ועי' במשנ"ב דרשו [סי' ד הע' 49] שהביא דדנו בזה הרבה מן האחרונים וכתבו למעשה שיש להחמיר עיי"ש וכך דעת הגרע''י [יביע אומר ח"ט סי' ק"ח סע' י"ג], אך באול"צ [ח''א סי' א וח"ב פ"א סע' ט'] כתב דבזמננו אין דין ביה"כ על כל חדר השירותים, אלא על מקום האסלה בלבד כמבואר לעיל וע' במשנה אחרונה [שם סע' פ] דבחזו"א משמע דנסתפק בזה.
יש בזה תשובה בשו"ת ברית אברהם דניאל כמדומה חלק ה', שמנסה לצמצם את המח' בין האול"צ ליבי"א.
 
חזור
חלק עליון