מסופר על הח"ח שפעם בא לחזק בעיירה יהודית, ואמר להם שבמילה "חנן" רמוז בזכות מה זכה יעקב לילדים אלו, שזה ר"ת חלה, נדה, נר; שלושת המצוות של האשה, ע"כ.
והנה בהגהות מיימוניות סוף זרעים כתב שלכן נקראת הצדקת -אם שמואל- חנה, כי כתוב בברכות ל"א ב' שקיימה את שלושת המצוות של האשה, וחנה ר"ת חלה, נדה, הדלקת הנר, עכ"ד.
ויתכן להמתיק [כמובן שאין זו קושיא] למה ביעקב נרמז נר ובחנה נרמז הדלקת הנר, ע"פ מה שהביא מה שהביא הרעק"א בתוספותיו על המשנה שבת ב' ו' בשם השושנים לדוד, למה לשון המשנה ובהדלקת הנר, ולא "ובנר" כפי שכתוב בחלה, כיון שאיתא בתיקוני זוהר שאת הכנת הנרות צריך הבעל לעשות, וממילא על האשה מוטל רק ההדלקה, עכ"ד.
ולכן בחנה נרמז המצווה שלה דהיינו ההדלקה, אבל כשיעקב מזכיר בזכות מה זכה לילדים מתאים להזכיר גם את חלקו במצוותה.
והנה בהגהות מיימוניות סוף זרעים כתב שלכן נקראת הצדקת -אם שמואל- חנה, כי כתוב בברכות ל"א ב' שקיימה את שלושת המצוות של האשה, וחנה ר"ת חלה, נדה, הדלקת הנר, עכ"ד.
ויתכן להמתיק [כמובן שאין זו קושיא] למה ביעקב נרמז נר ובחנה נרמז הדלקת הנר, ע"פ מה שהביא מה שהביא הרעק"א בתוספותיו על המשנה שבת ב' ו' בשם השושנים לדוד, למה לשון המשנה ובהדלקת הנר, ולא "ובנר" כפי שכתוב בחלה, כיון שאיתא בתיקוני זוהר שאת הכנת הנרות צריך הבעל לעשות, וממילא על האשה מוטל רק ההדלקה, עכ"ד.
ולכן בחנה נרמז המצווה שלה דהיינו ההדלקה, אבל כשיעקב מזכיר בזכות מה זכה לילדים מתאים להזכיר גם את חלקו במצוותה.
