מובא מהגר"א בקול אליהו, וז"ל: "איתא במדרש תהלים ויטע אשל ראשי תיבות אכילה שתיה לויה ע"ש. יש לבאר דהענין כך הוא דכוונת אברהם אבינו ע"ה היה בזה לתקן מה שעוותו הראשונים; דהיינו אדם הראשון באכילה, נח בשתיה, אנשי סדום בלויה". ומה שכתב הגר"א שאברהם תיקן בזה חטא עץ הדעת מובא בחומש 'מלא העומר' בקציר העומר מספר מלא העומר פרשת נח ט' כ', וז"ל: ויטע כרם. ג' במסורה: א) דין, ב) ואידך 'ויטע' ה' אלהים גן בעדן (לעיל ב, ח), ג) 'ויטע' אשל (להלן כא לג). יראה, כי נח ביקש לתקן חטא אדם הראשון - שבא מנטיעת הגן, ועץ הדעת גפן היה (ברכות מ, א; סנהדרין ע, א), אבל קלקל עדיין, וישת מן היין וישכר. אבל אברהם התחיל לתקן, 'ויטע אשל'. [ועיי"ש בהערות שכל ענין זה מבואר בזוהר, והעתקתי רק מה שמובא מזוהר חדש ס' א': "'ויטע אשל בבאר שבע', הקיצוץ שקצץ אדם הראשון, תיקנו אברהם"]. ומעניין שקוראים פסוק זה בראש השנה - יום חטא עץ הדעת, ונמצא שקוראים על התיקון.
בענין הרמז במילה אשל מובא בהערה לקול אליהו מעשה ידוע, וז"ל: "הנני להעתיק כאן מה שכתב בספר מי שלמה שהיה מעשה באיש אחד שהיה בעל מכניס אורחים והיה איש עשיר, ולבסוף נשרף ביתו וכל אשר לו ר"ל, ושאלו לרבינו הגר"א ז"ל מדוע לא הגינה עליו זכות מצותו שהיה זריז מאד לקיים מצות הכנסת אורחים; והשיב להם החסיד הגאון זצ"ל מפני שמנהגו היה לקיים בהאורחים מצות אכילה ושתייה בלבד ולא מצות לויה ונשאר מתיבת אשל "אש", לכן לא היה כח בהמצוה להגין עליו כי לא השלימה כדבעי, עכ"ל".
