חידושים על פרשת 'אמור'- איזה פרפרת תזכה לבחירת חברי הפורום?

אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בספר אגרא דכלה: הנה האמירה הראשונה לא פורש מה אמר, אם הכוונה על מה שאמר אחר כך לנפש וכו', הנה זה הוא מאמר בפני עצמו ואמרת אליהם. הנה הוא לדעתי להיות יש חשש כאשר יראו הכהנים שהם נצטוו מצות יתירות ולהתנהג בקדושה יתירה משאר ישראל, לבל יתגאו מול ישראל שהם קדושים יותר מהם, לזה באה להם האמירה מקודם להקדמה שהם בני אהרן, וזהו אמור אל הכהנים - בני אהרן, שהם בני אהרן, זה יהיה להם האמירה, להורות כי לא בזכותם וקדושתם היתירה זכו לכל זה, רק זכות אהרן שבניו יהיו גדולים במצות קדושה יותר מישראל, ואם כן מה להם להתגאות בדבר שלא עמלו בו. עכ"ל.

ואפשר להוסיף אֱמֹר ר"ת אש מים רוח, שהם האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב כנודע, והם היו כהנים, כדכתיב על אברהם אבינו אתה כהן לעולם (תהלים קי, ד נדרים לב:), וכן על יעקב אי' בילקוט (וישלח רמז קלב) אמר לו הקב"ה למיכאל, יפה עשית שעשית כהן שלי בעל מום וכו', ובזכותם יש הכח והקדושה לכל הכהנים, ואת זה תאמר לכהנים שלא יתגאו, כי קדושתם מכח האבות הקדושים.​
 
אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בספר אגרא דכלה: הנה האמירה הראשונה לא פורש מה אמר, אם הכוונה על מה שאמר אחר כך לנפש וכו', הנה זה הוא מאמר בפני עצמו ואמרת אליהם. הנה הוא לדעתי להיות יש חשש כאשר יראו הכהנים שהם נצטוו מצות יתירות ולהתנהג בקדושה יתירה משאר ישראל, לבל יתגאו מול ישראל שהם קדושים יותר מהם, לזה באה להם האמירה מקודם להקדמה שהם בני אהרן, וזהו אמור אל הכהנים - בני אהרן, שהם בני אהרן, זה יהיה להם האמירה, להורות כי לא בזכותם וקדושתם היתירה זכו לכל זה, רק זכות אהרן שבניו יהיו גדולים במצות קדושה יותר מישראל, ואם כן מה להם להתגאות בדבר שלא עמלו בו. עכ"ל.

ואפשר להוסיף אֱמֹר ר"ת אש מים רוח, שהם האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב כנודע, והם היו כהנים, כדכתיב על אברהם אבינו אתה כהן לעולם (תהלים קי, ד נדרים לב:), וכן על יעקב אי' בילקוט (וישלח רמז קלב) אמר לו הקב"ה למיכאל, יפה עשית שעשית כהן שלי בעל מום וכו', ובזכותם יש הכח והקדושה לכל הכהנים, ואת זה תאמר לכהנים שלא יתגאו, כי קדושתם מכח האבות הקדושים.​
היכן מופיע שיצחק כהן?
 
שאומרים לך שעוד שעה אפילו את הסופר סוגרים.... וחייב עכשיו לרוץ לקנות פירות ועוד דברים. אתה כבר בפנים
איני יודע מה אתה סח, מאסרו חג דשמח"ת ביתי מלא מזן אל זן, ופעמיים בשבוע משאיות פורקות פה מזון מחמת הבטחות ומסרים שמיימים מצדיקים נסתרים עד למאד, מקובלים הצופים בכדורי בדולח, בכדורי פלאפל, קוראים בקפה, קוראים בתה, קוראים בעמבה מנגבי חומוס וסחוג למינם, שעוד יומיים נותקף, עוד שבועיים נותקף וכו' וכו', ואכן כל האוכלים ממאכלים אלו נתקפים בכאבי בטן עזים, ונבואות המקובלים הנ"ל על "התקפות" אכן מתקיימות.
 
לגבי המקלל כתוב 'ויניחוהו במשמר לפרוש להם על פי ה' ' (כד-יב) ופרש"י ויניחוהו - לבדו, ולא הניחו מקושש עמו, ששניהם היו בפרק אחד. ויודעים היו שהמקושש במיתה, שנאמר (שמות לא יד) מחלליה מות יומת אבל לא פורש להם באיזו מיתה, לכך נאמר (במדבר טו לד) כי לא פורש מה יעשה לו. אבל במקלל הוא אומר לפרוש להם, שלא היו יודעים אם חייב מיתה אם לאו. עכ"ל. וכ' השפתי חכמים הטעם, שמא לא יהיה בעונש מיתה ויצטער לחינם שסובר הואיל ויושבין יחד ימיתוהו. ע"כ. והדברים מבהילים.

וביותר מזה שמעתי שיש לפרש שלא חשו רק על צערו של המקלל כאמור אלא גם על צערו של 'המקושש' שהיה חייב מיתה ודאי, שאם יכניסו מקלל אליו היה חושב שהמקלל במיתה כמותו ואם אח"כ ישמע שנשאר המקלל בחיים היה לו תוספת צער. ולכן לא הניחו אצלו. ועכ"פ רואים מכאן כמה יש לחוש לא לצער יהודי לחינם אפי' שעשה עון כזה חמור.

ואגב הסתפקתי אם זו גם היתה ההנהגה בזמן הסנהדרין שלא היו מניחים במשמר חייב מיתה ודאי עם ספק חייב מיתה?
 
סדר הפרשיות אחרי מות, קדושים, אמור,
רמז שאחרי שאדם נפטר יש לומר עליו דברים טובים..
אבל אפשר להגיד דברים טובים גם כאשר אדם חי לא צריך לחכות שהוא ימות עד שתגיד עליו מילה טובה...
וזה הקשר גם לפרשת מצורע שכידוע מביא 2 ציפורים 1- על שדיבר לשון הרע 1-על שלא דיבר טוב על החבר.
 
פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת אותיות כתף, מרמז לאמרם ז"ל (סוכה לו:) מעשה ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו. ודוקא על כתפו, לפי שהאתרוג יש בו דמות כדור הארץ, והצדיקים רואים עליו מה שיארע כל השנה בכל העולם (סיפורי חסידים זווין, סוכות 131, עיי"ש), ולכן נשא רבי עקיבא האתרוג על כתפו, לרמז שכל העולם עומד על כתפו של צדיק הדור.​
 
חזור
חלק עליון