בהוצאת ספר תורה אומרים את הפסוקים הבאים: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ הוּא. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו. גָּדְלוּ לַה' אֹתִי וּנְרומְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּיו. רוֹמְמוּ ה' אֱלֹקֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדוֹם רַגְלָיו קָדושׁ הוּא. רוֹמְמוּ ה' אֱלֹקֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁו כִּי קָדושׁ ה' אֱלֹקֵינוּ:
והופתעתי לשמוע, שבמקומות רבים, וגם במקומות של אברכים ובני תורה, מדלגים בפסוק האחרון על המילים "והשתחוו להר קודשו" ומנגנים את הפסוק במנגינה ואומרים: "רוממו ה' אלוקינו כי קדוש ה' אלוקינו". [וראיתי שכבר שאלו את הרב מוצפי בעניין זה
כאן, ותמוה מה שהשיב שם, וכנראה הבין שהשאלה היא שמדלגים על חלק מהפסוקים במלואם].
ב"שיר של יום" ליום חמישי אומרים בסוף המזמור את המילים "ומצור דבש אשביעך", וכן אומרים במזמור הרגל של שבועות, ובגלל שזה בסוף הפרק ראיתי כאלה שעושים כמו "מאריך טרחא" במילים "ומצור דבש" וממילא זה נשמע "ומצור דבש - אשביעך". וכמובן שצריך לומר "ומצור - דבש אשביעך". [כלומר לא מאבן של דבש, אלא דבש מאבן]
בברכת "השכיבנו" של ליל שבת, ישנם 2 מנגינות ידועות, כשבאחת מהן כל המילים נהפכות ממלעיל למלרע וממלרע למלעיל (במנגינה שמתחילים לנגן את האות ה' של השכיבנו באריכות 'הההשכיבנו' ואומרים 'השכיבנו' במלרע). ויש את המגינה השנייה שמאריכים בין הב' לנ' של 'השכיבנו' ואז רוב ככל המילים נאמרות בצורה נכונה.
באמירת "ושמרו" בליל שבת, כל הציבור מנגן מנגינה ידועה, ורובם אומרים בפסוק "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ" את המילים "ימים" ואת שם ה' במלעיל. וכמובן שצריך לומר במלרע.
באמירת "אל אדון על כל המעשים", לא פעם שמעתי שאומרים "קרא לשמש" במלרע. וגם את המילה "צבא [מרום]" פעמים שאומרים במלעיל.
קודם שמחזירים את הס"ת בשבת, כשאומרים את הפסוק "יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹקַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ", יש מנגינה שלפיה מנגנים את הפסוק כך: "ימלוך ה', לעולם אלוקייך, ציון לדור ודור, הללויה". ובוודאי שאין צריך לומר כך והדבר משנה את המשמעות.
במנחה של שבת אומרים את הפסוק "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹקִים בְּרב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ". ולפי המגינה המקובלת אומרים "ואני תפילתי, לך ה' עת רצון", בעוד שע"פ הטעמים וע"פ הבנת הפסוק יש לומר "ואני תפילתי לך". (וכן את שם ה' הם אומרים במעיל, ואת המילה "חסדך" והמילה "ענני" והמילה "ישעך" אומרים במלרע)
ל"לכה דודי" יש מנגינות רבות שבחלק מהם משנים את המלעיל והמלרע ולפעמים המשמעות משתנה (כמו במילה "אורי" שצריך לומר במלעיל שפירושו תאירי, ולא במלרע שפירוש האור שלי).
גם למילים "ראו בנים" וכו' שאומרים בליל שבת יש מנגינות רבות, ובחלק מהם הופכים מלרע למלעיל וכן להיפך. יש לשים לב לדבר ולהתאים מנגינה שתתאים למילים גם ע"פ הצורה הנכונה.
