-
חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן
לשמור ולעשות
Well-known member
לא עסקו בזה בספרים, ובמעיין אומר ח"י (פ"ד סי' יח) מוזכר, אבל שם הרב הציע פתרון ולא אמר את דעתו הברורה.
אריאל שמואל
Active member
יש על זה תשובה של הרב ברוך שרגא בשו"ת שלו
מרן זצ"ל לא כתב במפורש על קניית קרקע מכונס נכסים, אמנם על שימוש בחפצים שנלקחו במכס, דיבר מזה להתיר בחזו"ע סוכות. וגם מרן הגר"י שליט"א כתב בהסכמה לספר חוקים ומשפטים להתיר קניית רכב מכונס נכסים.
ודבר חדש ראיתי להגר"נ קרליץ זצ"ל בספרו חוט שני (הלכות מזוזה סימן רלז סעיף א הערה א) שכתב, דההיתר היחיד לקנות מכונס נכסים, הוא להתפשר עם בעל הדירה על דרך תקנת חז"ל, עד כמה הדרך למכור בזול ולהשלימו לבעלי הדירה, וכגון אם מכרוהו בזול יותר מב – 10 אחוז, צריך להחזיר לבעלים 10 אחוז. וכמו שתיקנו רבנן בדינא דסיקריקון, דבקרקע שלקחוהו האנסים ומכרוהו בזול ממחירו המלא משום שאין הם בעלי הקרקע, דצריך להחזיר רביע לבעליהם. וגם במקרה שבעל הדירה והנכס צריך למוכרו מחמת לחץ שהפעיל עליו הבנק וכדו' שצריך לפרוע חובותיו בזמן מסויים, ולכן הוצרך למוכרו בזול יותר ממחירו המלא, ג"כ דינו כמוכרו האנס בעצמו, שצריך להשלים את המחיר לבעלי הדירה. ולא דמי למי שמוכר ביתו על דעת עצמו מחמת חובותיו שצריך לפורעם, ומוכר בזול, דבזה אין דינו כאנס, ואין הקונה צריך להשלים את מחירו לבעליו, מפני שזה הבעלים עושים, וזה הבנק עושה. וסיים, שלפי"ז אין שום רווח לקנות מכונס נכסים. עש"ב. ואחר המחילה, לכאורה נידון זה דמי טפי לדין תליהו וזבין, דממכרו מכר, ומדוע ייחשב כונס הנכסים לאנס, כאשר הנכס נמכר בחובו של הבעלים. וכמשנ"ת בגוף התשובה. אולם, לזאת הגרנ"ק זצ"ל הסכים, שבמקום שהמכירה נמצאת בעיר שרוב תושביה אינם שומרים תורה ומצוות, המכירה מועילה, כיון שנחשב כזוטו של ים והבעלים מתייאש, אבל במקום שרוב התושבים שומרי תו"מ לא מהניא המכירה, דהבעלים סבור שיוכל לתבוע את הקונה לדין תורה שיחזיר לו את הקרקע. (וכ"כ בשמו בספר משברי ים – גלגל החוזר כרך ב סימן סו). ומ"מ עיקר דעתו של הגרנ"ק זצ"ל לאסור בכל אופן (וכ"כ בשמו בספר דרכי משפט פי"ג הערה כב).
ומ"מ גם למתירים בקניית דירה, יש לתת עצה הוגנת המועילה בכל ענין למי שקונה דירה מכונס נכסים, והיא, שיאתר את בעל הדירה, ויפייס אותו בסכום כסף וכדומה, ולמרות שמעיקר הדין המכר חל, מכל מקום יש בזה מדרכי המוסר וההגינות, בכדי שימחל לו בלב שלם על הקניה. וכך שמעתי שהיה מייעץ הגרח"פ שיינברג זצ"ל (וכן כתב תלמידו הגר"א פרץ שליט"א בספרו חוקי הכסף פ"ה הלכה ח), ובכעי"ז הורה גם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (עיין שו"ת מעיין אומר ח"י פ"ד סימן יח), וכ"כ הגר"י זילברשטיין שליט"א (חשוקי חמד ר"ה דף יב: ובקובץ ווי העמודים וחישוקיהם - חלק מ עמוד פ), ובספר מטל השמים טולידאנו (ח"ד סימן לג), וכ"כ בקובץ הישר והטוב (חלק כג עמוד צז. וכן העלנו בס"ד בשו"ת.
ודבר חדש ראיתי להגר"נ קרליץ זצ"ל בספרו חוט שני (הלכות מזוזה סימן רלז סעיף א הערה א) שכתב, דההיתר היחיד לקנות מכונס נכסים, הוא להתפשר עם בעל הדירה על דרך תקנת חז"ל, עד כמה הדרך למכור בזול ולהשלימו לבעלי הדירה, וכגון אם מכרוהו בזול יותר מב – 10 אחוז, צריך להחזיר לבעלים 10 אחוז. וכמו שתיקנו רבנן בדינא דסיקריקון, דבקרקע שלקחוהו האנסים ומכרוהו בזול ממחירו המלא משום שאין הם בעלי הקרקע, דצריך להחזיר רביע לבעליהם. וגם במקרה שבעל הדירה והנכס צריך למוכרו מחמת לחץ שהפעיל עליו הבנק וכדו' שצריך לפרוע חובותיו בזמן מסויים, ולכן הוצרך למוכרו בזול יותר ממחירו המלא, ג"כ דינו כמוכרו האנס בעצמו, שצריך להשלים את המחיר לבעלי הדירה. ולא דמי למי שמוכר ביתו על דעת עצמו מחמת חובותיו שצריך לפורעם, ומוכר בזול, דבזה אין דינו כאנס, ואין הקונה צריך להשלים את מחירו לבעליו, מפני שזה הבעלים עושים, וזה הבנק עושה. וסיים, שלפי"ז אין שום רווח לקנות מכונס נכסים. עש"ב. ואחר המחילה, לכאורה נידון זה דמי טפי לדין תליהו וזבין, דממכרו מכר, ומדוע ייחשב כונס הנכסים לאנס, כאשר הנכס נמכר בחובו של הבעלים. וכמשנ"ת בגוף התשובה. אולם, לזאת הגרנ"ק זצ"ל הסכים, שבמקום שהמכירה נמצאת בעיר שרוב תושביה אינם שומרים תורה ומצוות, המכירה מועילה, כיון שנחשב כזוטו של ים והבעלים מתייאש, אבל במקום שרוב התושבים שומרי תו"מ לא מהניא המכירה, דהבעלים סבור שיוכל לתבוע את הקונה לדין תורה שיחזיר לו את הקרקע. (וכ"כ בשמו בספר משברי ים – גלגל החוזר כרך ב סימן סו). ומ"מ עיקר דעתו של הגרנ"ק זצ"ל לאסור בכל אופן (וכ"כ בשמו בספר דרכי משפט פי"ג הערה כב).
ומ"מ גם למתירים בקניית דירה, יש לתת עצה הוגנת המועילה בכל ענין למי שקונה דירה מכונס נכסים, והיא, שיאתר את בעל הדירה, ויפייס אותו בסכום כסף וכדומה, ולמרות שמעיקר הדין המכר חל, מכל מקום יש בזה מדרכי המוסר וההגינות, בכדי שימחל לו בלב שלם על הקניה. וכך שמעתי שהיה מייעץ הגרח"פ שיינברג זצ"ל (וכן כתב תלמידו הגר"א פרץ שליט"א בספרו חוקי הכסף פ"ה הלכה ח), ובכעי"ז הורה גם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (עיין שו"ת מעיין אומר ח"י פ"ד סימן יח), וכ"כ הגר"י זילברשטיין שליט"א (חשוקי חמד ר"ה דף יב: ובקובץ ווי העמודים וחישוקיהם - חלק מ עמוד פ), ובספר מטל השמים טולידאנו (ח"ד סימן לג), וכ"כ בקובץ הישר והטוב (חלק כג עמוד צז. וכן העלנו בס"ד בשו"ת.
אריאל שמואל
Active member
מתלמידי הראש"ל
Well-known member
מתלמידי הראש"ל
Well-known member
חשוקי חמד
כתובות דף סח עמוד א
האם מותר לקנות דירה המוצעת למכירה ע"י כונס נכסים
שאלה דירה המוצעת למכירה ע"י כונס נכסים, האם יש איסור לקנותה מטעם דין סידור לבעל חוב, שיש להשאיר לו את ביתו, וכונסי הנכסים לא השאירו לו דירה?
תשובה נחלקו הפוסקים האם מוכרים את דירת הלוה כדי לפרוע את החוב, או שמא משאירים לו את דירתו, מדין מסדרין לבעל חוב. הש"ך (חו"מ סי' צז ס"ק יב) כתב שמוכרים את ביתו של הלוה ונותנים למלוה [והפ"ת (סק"י) כתב בשם בית הלל דאף מי שנתחייב לבתו נדן, מוכרים את ביתו, ונותנים את דמיו לבתו], וכן פסק האורים (שם ס"ק נח). ומקור הדין של הש"ך הוא מהר"א ששון (תורת אמת סי' רטז) שהביא מתשובת הרא"ש (כלל ח סימן ד) דאין דעת אדם להתחייב לבתו ולצאת מביתו, וכתב מהר"א ששון דאין ללמוד מהרא"ש לחוב, דכיון שהוא משועבד למלוה חייב אף למכור ביתו, יעו"ש. מה שאין כן בנתחייב נדוניה לבתו לא נתכוין למכור ביתו.
מאידך במהרי"ט (ח"א סימן קיג ציינו בהגהות הרע"א חו"מ שם) כתב שאין המלוה יכול להוציא את הלוה מבית דירה שלו, שהוא דר בה, עד י"ב חדשים, דומיא דכסות, דמניחין לו מזון שלשים יום וכסות י"ב חדש דדרשינן ואם מך הוא מערכך החייהו מערכך. [ויש קצת להעיר על דבריו, שדוקא בכסות מצינו שמשאירים לו כסות רק לי"ב חודש שהרי אחר זמן זה הכסות בלה, ואינו חייב לספק לו כסות נוסף, אבל במטה מוצעת ושאר דברים לא מצינו שמוציאים מיד הלוה לאחר י"ב חודש, ואם כן מדוע כתב המהרי"ט שמניחים לו את הדירה רק לי"ב חודש].
עוד יעוין בשערי אמונה (להגר"ח קניבסקי, פאה פ"ח) שהבין בדברי התוספות בכתובות דף סח ע"א (ד"ה כאן) שהתוספות נסתפקו בזה אם אמרינן שמסדרין בבית הלוה.
אמנם בנדונינו שהבית ימכר בכל אופן, אם כבר הוציאו את הלוה מביתו, מסתבר שאין איסור על הקונה, לקנות דירה זו. וכל שכן אם מכרו את הדירה בגלל חוב משכנתא וכדומה, שבדרך כלל הלוקח חוב זה חתם על שטר מפורש שאם לא ישלם את המשכנתא בזמן, ימכרו את הדירה על ידי כונס נכסים, [ויעוין במהרי"ט (שם) שכתב שאצל ביתו הדבר פשוט דמצי מסלק ליה, שלא השכיר לו אלא על מנת שיפרע לו חדש בחדש, ואם כן כ"ש כשחתם על כך להדיא].
כתובות דף סח עמוד א
האם מותר לקנות דירה המוצעת למכירה ע"י כונס נכסים
שאלה דירה המוצעת למכירה ע"י כונס נכסים, האם יש איסור לקנותה מטעם דין סידור לבעל חוב, שיש להשאיר לו את ביתו, וכונסי הנכסים לא השאירו לו דירה?
תשובה נחלקו הפוסקים האם מוכרים את דירת הלוה כדי לפרוע את החוב, או שמא משאירים לו את דירתו, מדין מסדרין לבעל חוב. הש"ך (חו"מ סי' צז ס"ק יב) כתב שמוכרים את ביתו של הלוה ונותנים למלוה [והפ"ת (סק"י) כתב בשם בית הלל דאף מי שנתחייב לבתו נדן, מוכרים את ביתו, ונותנים את דמיו לבתו], וכן פסק האורים (שם ס"ק נח). ומקור הדין של הש"ך הוא מהר"א ששון (תורת אמת סי' רטז) שהביא מתשובת הרא"ש (כלל ח סימן ד) דאין דעת אדם להתחייב לבתו ולצאת מביתו, וכתב מהר"א ששון דאין ללמוד מהרא"ש לחוב, דכיון שהוא משועבד למלוה חייב אף למכור ביתו, יעו"ש. מה שאין כן בנתחייב נדוניה לבתו לא נתכוין למכור ביתו.
מאידך במהרי"ט (ח"א סימן קיג ציינו בהגהות הרע"א חו"מ שם) כתב שאין המלוה יכול להוציא את הלוה מבית דירה שלו, שהוא דר בה, עד י"ב חדשים, דומיא דכסות, דמניחין לו מזון שלשים יום וכסות י"ב חדש דדרשינן ואם מך הוא מערכך החייהו מערכך. [ויש קצת להעיר על דבריו, שדוקא בכסות מצינו שמשאירים לו כסות רק לי"ב חודש שהרי אחר זמן זה הכסות בלה, ואינו חייב לספק לו כסות נוסף, אבל במטה מוצעת ושאר דברים לא מצינו שמוציאים מיד הלוה לאחר י"ב חודש, ואם כן מדוע כתב המהרי"ט שמניחים לו את הדירה רק לי"ב חודש].
עוד יעוין בשערי אמונה (להגר"ח קניבסקי, פאה פ"ח) שהבין בדברי התוספות בכתובות דף סח ע"א (ד"ה כאן) שהתוספות נסתפקו בזה אם אמרינן שמסדרין בבית הלוה.
אמנם בנדונינו שהבית ימכר בכל אופן, אם כבר הוציאו את הלוה מביתו, מסתבר שאין איסור על הקונה, לקנות דירה זו. וכל שכן אם מכרו את הדירה בגלל חוב משכנתא וכדומה, שבדרך כלל הלוקח חוב זה חתם על שטר מפורש שאם לא ישלם את המשכנתא בזמן, ימכרו את הדירה על ידי כונס נכסים, [ויעוין במהרי"ט (שם) שכתב שאצל ביתו הדבר פשוט דמצי מסלק ליה, שלא השכיר לו אלא על מנת שיפרע לו חדש בחדש, ואם כן כ"ש כשחתם על כך להדיא].