לא מוצא את תשובת מרן - אשמח שיעזרו

אושרי רביב

Well-known member
שלום רב לאוהבי תורתך
זכורני שראיתי תשובת מרן לגבי מישהו שהיה מחזיק טלויזיה (אני כותב בערך מהזיכרון. מזמן...) וזה היה בגלל שהיה לו עצבים אז הוא היה רואה חדשות ונרגע. פחות או יותר זה היה הנתונים, ואשתו נדרה שאם הבן יחלים או הבעל יחלים אז תוציא את הטלויזיה. ועכשיו יש נידון לגבי שלום בית ומרן התיר להשאיר את זה. התשובה עסקה לגבי התרת נדרים...
אני יודע שדיברתי בקודים, אבל אני לא מצליח להיזכר אפילו איך זה היה כתוב, פחות או יותר...
אשמח למקור. זכור לי שראיתי זאת ביביע אומר ואני לא מוצא.
את התשובה בקובץ בית יוסף שכתוב שלום בית בגיליון יא כמדומני כבר ראיתי, אבל זה לא מה שחיפשתי...
 
מי שנדר בעת צרה, אלא שהיה הנדר בלשון שבועה, כגון שהאשה נדרה בשעה שבנה היה חולה מאד, בזו הלשון: "אני נודרת שאם בני יקום מחוליו ויבריא, אסלק מביתי את הטלויזיה שנמצאת בביתי". ותלי"ת קם הבן מחוליו והבריא לגמרי, ובעלה של האשה שהוא רגזן ועצבני אינו מסכים לסלק הטלויזיה, באומרו שהרופאים יעצוהו להכניס את הטלויזיה, ולהקשיב לחדשות ושאר תכניות שאין בהם משום פריצות, כדי שינוח מעוצבו ומרוגזו, ואם תסולק הטלויזיא יחזור לסורו להתפרץ נגד אשתו, ונמצא שלום הבית בטל. מעיקר הדין אפשר להתיר את הנדר של האשה הנ"ל, על ידי שאלת חכם, כדי לשמור על שלום הבית. [יביע אומר ח"ח חיו"ד סי' כ. ושם האריך בדין נדר שנאמר בלשון שבועה, שיש מקום לסמוך על דעת הרבה ראשונים שכתבו להקל, וכ"פ מרן הש"ע, וכ"פ המהריט"ץ ח"א (סי' מה) שנדר הנאמר בלשון שבועה אין בו ממש כלל, ולא מהני מידי. ולכן אף כאן מעיקר הדין יש להתיר, ושוב דן בענין נדר בעת צרה, והביא מ"ש מהרלנ"ח (ס"ס ג) שכל שיש ספק בעיקר הנדר אם חל, יש להתירו לכתחלה גם כשנידר בעת צרה. וכ"כ עוד אחרונים. וה"ה כאן שיש להתיר הנדר ע"י שאלת חכם, כדי שלא יקילו ראשם בנדרים. ולכן יש להתיר הנדר של האשה, ומה גם שהיא חשובה כאנוסה במה שאינה יכולה לקיים נדרה, הילכך אע"פ שנדרה בעת צרה יכולים להתיר את נדרה, אשר נדרה].
 
חזור
חלק עליון