לבן נקרא כשמו בעוד שמעשיו היו שחורים...

[גרינפלד]

אשמח למצוא מקור לכך.
ואם זה נכון אפשר להוסיף שאיתא בגמ' סנהדרין ק"ה א' שלבן הוא כושן רשעתיים, שבא בימי השופטים להצר לישראל, וכושן זה לשון כוש שחור.
ויש לרמוז שאותיות העיקריות בתיבת כושן הן כ' ש' נ', ומתחלף בלבן באתב"ש [ללא החלפת ה-נ']; וכן בהיפוך הסדר באי"ק בכ"ר: ל=ש ב=כ.​

 

[אביאל י]

ר' משה שפירא היה אומר שלבן נקרא כך משום שהינו כמו דף לבן,
אחרי שאמר משהו, הדף נשאר חלק כמו שהיה קודם...

 

[עבד ה׳]

הרב מוצפי אמר שלבן כלומר המלובן שברמאים הכוונה רמאי מומחה

 

[אביאל י]

הרב מוצפי אמר שלבן כלומר המלובן שברמאים הכוונה רמאי מומחה

לא הבנתי איך זה נכנס בפירוש המילות

 

[מתגעגע]

לבן נקרא כשמו בעוד שמעשיו היו שחורים... אשמח למצוא מקור לכך.

הרב מוצפי אמר שלבן כלומר המלובן שברמאים הכוונה רמאי מומחה

וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן, רַבִּי יִצְחָק אָמַר לְשֶׁבַח, פַּרְדּוֹכוֹס. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר לִגְנַאי, מְלוּבָּן בְּרֶשַׁע. (ב"ר ס, ז). יעויין במפרשי המדרש.

ספוילר: פירוש יפה מהאור החיים הקדוש

ולרבקה אח ושמו לבן וגו'. לדבריהם ז''ל שאמרו כי הצדיקים שמם קודם להם דכתיב ושמו בועז, ושם האיש אלימלך, אבל הרשעים הם קודמים לשמם דכתיב נבל שמו וגו', אם כן למה לקח הכתוב סדר הצדיקים בלבן הרשע. ולתת טעם לדבר יש להעיר בכתוב אומרו וירץ למה רץ, ורז''ל אמרו לפי שראה הנזם וכו' נתן עיניו בממון. ועדיין קשה אם כן היה לו להקדים לומר ויהי כראות וגו' וירץ וגו', גם בזה לא היה צריך לכתוב ב' פעמים אל האיש החוצה אל העין. אכן הכוונה היא כי זה האיש לבן חרד לקראת האיש ביודעו מה שעבר בינו ובין רבקה מהדברים ומקרוב הדעת והוא איש נכרי, הרי זה מגיד כי דברים בגו, ולזה לבש קנאה ורץ לקראתו לפגוע בו בקנאתו את קנאת אחותו, ולצד בחינת מעשה זה ייחס ה' אותו ייחוסין של צדיקים ואמר ושמו לבן, כי מעשה צדיקים עשה בזה, ואין הקב''ה מקפח שכר בריה. ואומרו ויהי כראות וגו' יגיד כי מה שקדם היה קודם כראות הצמידים וקודם שמעו דברי אחותו, סדרן של מעשיו, חשדו לאליעזר בדבר מכוער, אבל כראות הנזם וגו' וכשמעו וגו' ככה דבר אלי האיש שב אפו, ואף על פי כן מודיע הכתוב שיצא לקראת האיש לא להרע, אלא אדרבה להאכסינו ולהחזיק לו טובה, ובזה נתיישבו.