יצחק כהן הי"ו
Well-known member
ת.ל. כמה שיותר מוקדם.
-
"המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור כי ניתן לרכוש את ספר הזכרון השנתי למרן "קובץ בית יוסף תשפ"ה - גליון נ", היו"ל לקראת יום השנה הי"א למרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א. תוכן עניינים כאן.
למאמר שאני עורך אני צריך קטע מספר שיבת ציון לג"ר בן ציון מוצפי שבת ב' יוקר הזמן סעיף כ"ב ד"ה יזהר בכל השעות כולל הערות למטה ד"ה כתב המקובל החסיד......
- Thread starter יצחק כהן הי"ו
- תאריך התחלה
- צופים 5
יצחק חיימוב
Member
פותח הדיון
פותח הדיון
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
אני צריך את זה משוכתב!
פותח הדיון
פותח הדיון
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
מקפיץ
אולי @מכון בני ציון
אולי @מכון בני ציון
אושרי רביב
Well-known member
כב יזהר בכל השעות הדקות והרגעים של שבתכקודש לבל יאבדם לריק כי כל שעה אחת בשבת קודש הרי היא כנגד י"ז אלף ריבוא שעות מהחול
כב כתב המקובל החסיד הרב רחמים שרים זצ"ל תלמידו של גאון המקובלים בירושלים הרב שאול חיים דוויק הכהן זיע"א בספרו שערי רחמים חלק ג סימן קצה וז"ל ושמענו מפי הרב יוסף חיים שהלומד בשבת עולה י"ז אלף פעמים על החול, מפי מגידי אמת ע"כ ואמר לי מור אבי זלה"ה שמקור וטעם הדברים הוא עלפי הכתוב בספר עץ חיים למהרח"ו שער יג פ"ה סוד ארבע מאות אלף עלמין דאיתפשט חיוורא דגולגלתא אדרת נשא דף קכח ע"א והוא שבכתר הוא אריך אנפין החשבונות שם בסוד אלפים ובחכמה ובינה הם או"א בסוד מאות ובתפארת ומלכות הם זו"ן הם בסוד עשרות ואחדים ע"כ ופעם אחרת שמעתי ממנו שצריך לומר י"ז אלף ריבוא כי כך שמע מפי חכמי הקבלה שבירושלים והיה מזרזני לנצל הזמן בשבת קודש וכן מצינו לרבנו הרש"ש זיע"א שכתב בספרו נהר שלום דף לד ע"ג שכל ספירה מכל פרטי פרצופי עי"מ דפרטי פרצופי אבי"ע דאותה ספירה נפרטת לי"ז אלף ריבוא ובפרט הזה היה תיקון העולמות ע"כ ושורש ומקור דבריו הם בעץ חיים שכל ספירה דחיצוניות נחלקת לאלף ריבוא וכל ספירה מהתיכוניות נחלקת לששת אלפים רבבות וכל ספירה מהפנימיות נחלקת לעשרת אלפים ריבוא ע"כ ומקורם מספר תיקוני זוהר הקדוש תיקון ע דף קכה ע"ב עוד כתב בעץ חיים שם ובשער מ פי"ג דשלושת הכלים דז"א הם בחינת נר"ן דז"א דעולמות בי"ע גם נודע כי כלי החיצון הוא מלכות שלו וכלי אמצעי הוא תפארת שלו וכלי פנימי הוא בחינת פנימי שלו חכמה ובינה כמו שכתב בעץ חיים שער מ פ"ט וכתב עוד שם פי"ג דבחכמה ובינה עולה לעשרת אלפים ריבוא ספירות ובתפארת לששת אלפים ריבוא ובמלכות לאלף ריבוא ע"כ הרי סך הכל עולה י"ז אלף ריבוא בכל פרט ובכל ספירה ועיין עוד שם שער מב פ"ה ובתיקוני זוהר הקדוש תיקון סט דף ק ע"א איתא וז"ל אמר ליה רבי שמעון והא סבא אמר דאיהו גלגול ביסוד איהו ותמן י' דמתגלגל ביה ושרייא עליה ונח ביה מההוא טירחא דגלגולא דטרח בשית יומי דסלקין לשית באת ו' ולשיתין בי' שית זמנין עשר ולשית אלפין באלף ולשיתין ריבוא בכתר עילאה ע"כ ודומה לזה מצינו להלן תיקון ע דף קכב ע"ב וז"ל כל ניצוץ שיעור מהלך דיליה עשר אלפין וכל נימא איהי שיעורא דאצבעא דקב"ה וכל אצבעא איהו פרסה זעירא וכל פרסה אית בה תלת מיל לקבל תלת פרקין דאצבעא וכל מיל איהו עשרת אלפים אבל מיל דפרסה עילאה איהו עשרת אלפים ריבוא וכו' ודא שיעוריה רב מסטרא דאריך אנפין ע"כ
וזחלתי ואירא לדבר במקומות גבוהים ורמים כאלה שאין לנו בהם השגה כלל ואפילו בקוצו של יו"ד אלא שמצאנו שככל שהאורות עולים למדריגה יותר עליונה הם נכפלים באלפים וברבבות וכן הוא בתיקוני זוהר להלן דף קכה ע"ב וז"ל מאן דאיהו באות יו"ד איהו קול דממה דקה ודא מידה לכל איברים דאנפין לעילא מתתא לעילא איהי מידה לכל ספירה וספירה מעשר ספיראן ובה סליקת כל ספירה לעשרת אלפים ריבי רבבות ו' שיעוריה בכל ספירה וספירה ששת אלפים ריבי רבבות תרין ההי"ן אינון מהלך בכל ספירה וספירה חמשת אלפים ריבי רבבות ע"כ ועיין עוד בפרקי היכלות לרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול פי"ב אות א ופי"ג אות א ומה שכתב בתיקוני הזוהר שבאות ה' היא חמשת אלפים ריבי רבבות ואילו אנן קיימא לן עלפי רבנו האר"י והרש"ש דלעיל דהיא אלף ריבוא אפשר לומר דהזוהר הקדוש מיירי באות ה' דכללות אך רבנו האר"י מפרש בפרטות של כל אחד ואחד שכן מדוקדק לשונו עץ חיים שער כז פ"ב שכתב "שכל ספירה דחיצוניות נחלקת לאלף ריבוא". הרי דמיירי בין במלכות ובין בשאר ספירות וכן מוכח מיתר הסוגיות שדיבר בהם רבנו האר"י וכן כתב רבנו הרש"ש בהקדמתו רחובות הנהר דף ז ע"א וז"ל כי כל ספירה פרצוף החיצון דכל פרטי פרצופי א"ק ואבי"ע נפרטים לאלף ריבוא וכל ספירה פרצוף אמצעי נפרטים לששת אלפים רבבות וכל ספירה פרצוף פנימי נפרטים לעשרת אלפים רבבות ע"כ וכן מפורש בדבריו להלן בנהר שלום דף לו ע"ג ואם שגיתי איתי תלין משוגתי והן אמת שהגאון רבנו יוסף חיים ז"ל בספרו בן איש חי ש"ב הקדמת שמות כתב וז"ל ולכן בשבת שהוא מעין עולםהבא כמו שאמרו חז"ל צריך להרבות בו בעסק התורה כי אז יצליחו בו יותר בבניין הרוחני ולכן כתבו המקובלים ז"ל דגדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום שבת אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי החול ע"כ ומור אבי זלה"ה אמר לי ש אלף שאמר לאו דוקא נקט אלא כוונתו לאין מספר וכוונתו על צד ההפלגה עכ"ל והיינו כמו שכתב בתיקוני הזוהר דף קכב ע"ב שהעתקנו לעיל ודא שיעוריה רב מסיטרא דאריך אנפין ודא שיעוריה רב מסיטרא דאריך אנפין והגם שבתיקוני הזוהר ובעץ חיים ובנהר שלום דיברו בתיקון הנעשה יום יום ולא דוקא בשבתקודש ואם כן לכאורה מאי רבותיה ריבואנ אלף בי"ז שנתקן דשבתקודש שבשבתקודש שכיון בצידה תשובתה מתקנים העולמות בא"א שהוא הכתר כמו שכתב בזוהר הקדוש יתרו דף חפ ע"ב וכן הוא בשער הכוונות דף עה ע"א ועיין עוד בדברי רבנו הרש"ש בנהר שלום הקדמת רחובות הנהר דף ד ע"ב ועוד אם כן לפי זה נמצא שבשבת קודש המעלה היא י"ז אלף ריבוא מבחול ועיין עוד בבן איש חי ש"ב הקדמת חיי שרה שכתב שהרבבות בכתר שהוא א"א והאלפים שבתקודש במנחת המתגלה בחכמה שהוא בחינת אצילות ואין לחיצוניים אחיזה בהם ועיין עוד שם תולדות ה בעניין האלפים והרבבות ומה שכתב שהרבבות בכתר כן כתב רבנו מנחם עזריה מפאנו במאה קשיטה סימן ב וכן הוא בשער מאמרי רז"ל דף יד סוף ע"ג אך מצינו בלקוטי הש"ס שבת סב ב שכתב שרבבות הם בחכמה ובספר אדיר במרום חלק א כתב דרבבות הם בעתיק שהוא הכתר ואלפים בא"א ויש מי שאומר שאלף הוא בחכמה ועיין עוד בבית עולמים דף קכח ע"ב שכתב אלפים בכתר איך שיהיה הנה במנחה של שבת כיון שמתקנים בכתר הרי שעה אחת היא י"ז אלף ריבוא שעות דחול
ובזה תבין מה שהבאנו לעיל עמוד רכ מהגאון חיד"א ז"ל בספרו לב דוד פרק כב בשם רבנו האר"י ז"ל דעםהארץ בחול פוגם למטה בעשייה ובשבת שהעולמות כלולים מגיע פגמו עד האצילות ועיין לרבנו אברהם אזולאי בספר זהרי חמה חלק ב דף פט ע"א שהמצוות הנעשות ביום שבת יש בהם תוספת יתרון וקדושה כי קדושת היום גורמת עילוי המצוות ע"כ
כב כתב המקובל החסיד הרב רחמים שרים זצ"ל תלמידו של גאון המקובלים בירושלים הרב שאול חיים דוויק הכהן זיע"א בספרו שערי רחמים חלק ג סימן קצה וז"ל ושמענו מפי הרב יוסף חיים שהלומד בשבת עולה י"ז אלף פעמים על החול, מפי מגידי אמת ע"כ ואמר לי מור אבי זלה"ה שמקור וטעם הדברים הוא עלפי הכתוב בספר עץ חיים למהרח"ו שער יג פ"ה סוד ארבע מאות אלף עלמין דאיתפשט חיוורא דגולגלתא אדרת נשא דף קכח ע"א והוא שבכתר הוא אריך אנפין החשבונות שם בסוד אלפים ובחכמה ובינה הם או"א בסוד מאות ובתפארת ומלכות הם זו"ן הם בסוד עשרות ואחדים ע"כ ופעם אחרת שמעתי ממנו שצריך לומר י"ז אלף ריבוא כי כך שמע מפי חכמי הקבלה שבירושלים והיה מזרזני לנצל הזמן בשבת קודש וכן מצינו לרבנו הרש"ש זיע"א שכתב בספרו נהר שלום דף לד ע"ג שכל ספירה מכל פרטי פרצופי עי"מ דפרטי פרצופי אבי"ע דאותה ספירה נפרטת לי"ז אלף ריבוא ובפרט הזה היה תיקון העולמות ע"כ ושורש ומקור דבריו הם בעץ חיים שכל ספירה דחיצוניות נחלקת לאלף ריבוא וכל ספירה מהתיכוניות נחלקת לששת אלפים רבבות וכל ספירה מהפנימיות נחלקת לעשרת אלפים ריבוא ע"כ ומקורם מספר תיקוני זוהר הקדוש תיקון ע דף קכה ע"ב עוד כתב בעץ חיים שם ובשער מ פי"ג דשלושת הכלים דז"א הם בחינת נר"ן דז"א דעולמות בי"ע גם נודע כי כלי החיצון הוא מלכות שלו וכלי אמצעי הוא תפארת שלו וכלי פנימי הוא בחינת פנימי שלו חכמה ובינה כמו שכתב בעץ חיים שער מ פ"ט וכתב עוד שם פי"ג דבחכמה ובינה עולה לעשרת אלפים ריבוא ספירות ובתפארת לששת אלפים ריבוא ובמלכות לאלף ריבוא ע"כ הרי סך הכל עולה י"ז אלף ריבוא בכל פרט ובכל ספירה ועיין עוד שם שער מב פ"ה ובתיקוני זוהר הקדוש תיקון סט דף ק ע"א איתא וז"ל אמר ליה רבי שמעון והא סבא אמר דאיהו גלגול ביסוד איהו ותמן י' דמתגלגל ביה ושרייא עליה ונח ביה מההוא טירחא דגלגולא דטרח בשית יומי דסלקין לשית באת ו' ולשיתין בי' שית זמנין עשר ולשית אלפין באלף ולשיתין ריבוא בכתר עילאה ע"כ ודומה לזה מצינו להלן תיקון ע דף קכב ע"ב וז"ל כל ניצוץ שיעור מהלך דיליה עשר אלפין וכל נימא איהי שיעורא דאצבעא דקב"ה וכל אצבעא איהו פרסה זעירא וכל פרסה אית בה תלת מיל לקבל תלת פרקין דאצבעא וכל מיל איהו עשרת אלפים אבל מיל דפרסה עילאה איהו עשרת אלפים ריבוא וכו' ודא שיעוריה רב מסטרא דאריך אנפין ע"כ
וזחלתי ואירא לדבר במקומות גבוהים ורמים כאלה שאין לנו בהם השגה כלל ואפילו בקוצו של יו"ד אלא שמצאנו שככל שהאורות עולים למדריגה יותר עליונה הם נכפלים באלפים וברבבות וכן הוא בתיקוני זוהר להלן דף קכה ע"ב וז"ל מאן דאיהו באות יו"ד איהו קול דממה דקה ודא מידה לכל איברים דאנפין לעילא מתתא לעילא איהי מידה לכל ספירה וספירה מעשר ספיראן ובה סליקת כל ספירה לעשרת אלפים ריבי רבבות ו' שיעוריה בכל ספירה וספירה ששת אלפים ריבי רבבות תרין ההי"ן אינון מהלך בכל ספירה וספירה חמשת אלפים ריבי רבבות ע"כ ועיין עוד בפרקי היכלות לרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול פי"ב אות א ופי"ג אות א ומה שכתב בתיקוני הזוהר שבאות ה' היא חמשת אלפים ריבי רבבות ואילו אנן קיימא לן עלפי רבנו האר"י והרש"ש דלעיל דהיא אלף ריבוא אפשר לומר דהזוהר הקדוש מיירי באות ה' דכללות אך רבנו האר"י מפרש בפרטות של כל אחד ואחד שכן מדוקדק לשונו עץ חיים שער כז פ"ב שכתב "שכל ספירה דחיצוניות נחלקת לאלף ריבוא". הרי דמיירי בין במלכות ובין בשאר ספירות וכן מוכח מיתר הסוגיות שדיבר בהם רבנו האר"י וכן כתב רבנו הרש"ש בהקדמתו רחובות הנהר דף ז ע"א וז"ל כי כל ספירה פרצוף החיצון דכל פרטי פרצופי א"ק ואבי"ע נפרטים לאלף ריבוא וכל ספירה פרצוף אמצעי נפרטים לששת אלפים רבבות וכל ספירה פרצוף פנימי נפרטים לעשרת אלפים רבבות ע"כ וכן מפורש בדבריו להלן בנהר שלום דף לו ע"ג ואם שגיתי איתי תלין משוגתי והן אמת שהגאון רבנו יוסף חיים ז"ל בספרו בן איש חי ש"ב הקדמת שמות כתב וז"ל ולכן בשבת שהוא מעין עולםהבא כמו שאמרו חז"ל צריך להרבות בו בעסק התורה כי אז יצליחו בו יותר בבניין הרוחני ולכן כתבו המקובלים ז"ל דגדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום שבת אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי החול ע"כ ומור אבי זלה"ה אמר לי ש אלף שאמר לאו דוקא נקט אלא כוונתו לאין מספר וכוונתו על צד ההפלגה עכ"ל והיינו כמו שכתב בתיקוני הזוהר דף קכב ע"ב שהעתקנו לעיל ודא שיעוריה רב מסיטרא דאריך אנפין ודא שיעוריה רב מסיטרא דאריך אנפין והגם שבתיקוני הזוהר ובעץ חיים ובנהר שלום דיברו בתיקון הנעשה יום יום ולא דוקא בשבתקודש ואם כן לכאורה מאי רבותיה ריבואנ אלף בי"ז שנתקן דשבתקודש שבשבתקודש שכיון בצידה תשובתה מתקנים העולמות בא"א שהוא הכתר כמו שכתב בזוהר הקדוש יתרו דף חפ ע"ב וכן הוא בשער הכוונות דף עה ע"א ועיין עוד בדברי רבנו הרש"ש בנהר שלום הקדמת רחובות הנהר דף ד ע"ב ועוד אם כן לפי זה נמצא שבשבת קודש המעלה היא י"ז אלף ריבוא מבחול ועיין עוד בבן איש חי ש"ב הקדמת חיי שרה שכתב שהרבבות בכתר שהוא א"א והאלפים שבתקודש במנחת המתגלה בחכמה שהוא בחינת אצילות ואין לחיצוניים אחיזה בהם ועיין עוד שם תולדות ה בעניין האלפים והרבבות ומה שכתב שהרבבות בכתר כן כתב רבנו מנחם עזריה מפאנו במאה קשיטה סימן ב וכן הוא בשער מאמרי רז"ל דף יד סוף ע"ג אך מצינו בלקוטי הש"ס שבת סב ב שכתב שרבבות הם בחכמה ובספר אדיר במרום חלק א כתב דרבבות הם בעתיק שהוא הכתר ואלפים בא"א ויש מי שאומר שאלף הוא בחכמה ועיין עוד בבית עולמים דף קכח ע"ב שכתב אלפים בכתר איך שיהיה הנה במנחה של שבת כיון שמתקנים בכתר הרי שעה אחת היא י"ז אלף ריבוא שעות דחול
ובזה תבין מה שהבאנו לעיל עמוד רכ מהגאון חיד"א ז"ל בספרו לב דוד פרק כב בשם רבנו האר"י ז"ל דעםהארץ בחול פוגם למטה בעשייה ובשבת שהעולמות כלולים מגיע פגמו עד האצילות ועיין לרבנו אברהם אזולאי בספר זהרי חמה חלק ב דף פט ע"א שהמצוות הנעשות ביום שבת יש בהם תוספת יתרון וקדושה כי קדושת היום גורמת עילוי המצוות ע"כ
אושרי רביב
Well-known member
יוזמה! שירות חיפוש, איתור וצילום מקורות תורניים לכל מי שחפץ בכך
שלום וברכה, ב"ה שחנני בהתמצאות במאגרי הספרים התורניים הקיימים בחינם ובתשלום, לרבות חיפוש ואיתור מקורות גם כשיש רק קצה חוט לבקשה. ובכן, רציתי להתייעץ עם חברי הפורום הנכבדים, ברצוני לייצר שירות מבוסס אימייל/וואטספ שבו למעשה אקבל פניות ובקשות לשליחת מקורות תורניים ידועים (לדוגמא: שו"ת הריב"ש סימן...
forum.moreshet-maran.com
לא נשלח לבדיקה בנטפרי, אבל אציין שזה הלכה יומית של הרב חותה בעניין אם לימוד תורה בשבת כאלף שעות ביום חול.
נ.ב. כמדומני שבהקדמה לילקו"י על יו"ט וחוה"מ כתב בעניין זה.
גלעד יצחקוב
Active member
אם כבר אתה כותב על נושא זה אז כדי לדעת
שהרב מרדכי שרעבי זצ"ל (שהיום יום פקודתו) סבר ששעה אחת של לימוד בשבת כמו שנה ביום חול (ספר דרך צדיקים חלק ב' עמוד 292)
שהרב מרדכי שרעבי זצ"ל (שהיום יום פקודתו) סבר ששעה אחת של לימוד בשבת כמו שנה ביום חול (ספר דרך צדיקים חלק ב' עמוד 292)
פותח הדיון
פותח הדיון
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
תודה רבה
פותח הדיון
פותח הדיון
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
אשמח מקור
כמו כן אם יש לכם עוד כל מיני דברים בענין נא לשלוח (עדיף משוכתב.).
נושאים דומים בפורום