בספר עקידת יצחק דברים שער ק' כתב לבאר ענין שכתוב "אפרו של יצחק"... ["צבור" או "ראה"] כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, כיון שנתאמץ לעשות זאת; והביא בזה את הפסוק "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה" ולפני כן ביאר ע"פ הגמ' בקידושין מ' א' מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה את הגמ' בע"ז י"ז א' שאמרו על אלעזר בן דורדיא שחטא הרבה וחזר בתשובה, "וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא... בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת ואמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבי", ולכאורה קשה מדוע נקרא רבי, אלא כיון שחזר בתשובה על מה שלא למד נחשב כאילו למד וידע, עכ"ד (הביאו בספר מסילות חכמה ומוסר ימים נוראים עמ' רנא). ויתכן שלא סותר לח"ח שנאמר בשמו ש"תשובה מוחקת כתמים ולא תופרת כפתורים" (כן הביא בשמו בקונטרס מספד חדש להגר"י קולדצקי; וכן בקובץ שולחן גבוה; ועי' האר עינינו ברכות כ"ו א'), והיינו שמה שבפועל האדם לא עשה - יחסר לו, די"ל שמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה אין זה ממש כמו שעשה בפועל. ובשפתי חיים ביאר מה שקראו לו רבי שהוא רבם של בעלי התשובה, ע"כ דבריו; ושמעתי שבתנא דבי אליהו [או בספר אחר] איתא שר"א בן דורדיא בתחילה היה ת"ח שדורש, ורק אח"כ נכשל בחטאים ואיבד את השם רבי, וזה חזר לו כששב בתשובה, ולפי"ז הגמ' בע"ז כפשטותה. מיהו קצת יל"ע שהמפרשים לא הביאו זאת, ונראה שלא פירשו כן [אלא כעקידת יצחק או כשפתי חיים].
נערך לאחרונה: