בית הוראה מעין טהור
Member
מעמד ההכתרה
במעמד אדיר ומרגש הוכתרו השבוע 22 מורי הוראות חדשים על ידי בית הוראה המרכזי "מעין טהור" שבראשות מורנו ראש בית ההוראה הגאון ר' יניב נסיר שליט"א ובמעמד מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א
המעמד התקיים ברוב פאר והדר בבית ההוראה המרכזי "מעין טהור" בשכונת רמת שלמה בעיה"ק ירושלים, במעמד גדולי הדור, מרן הגאון הגדול ר' דוד יוסף שליט"א חבר מועצת חכמי התורה, מרן הראב"ד הגאון הגדול ר' ברוך שרגא שליט"א נשיא בית ההוראה, הגאון הגדול ר' יעקב שכנזי שליט"א דומ"ץ העדה החרדית הספרדית, הגאון הגדול ר' אליהו מאדאר שליט"א בעל ההוראה ברורה, הגאון הגדול ר' יהודה ברכה שליט"א בעל הברכת יהודה, הגאון הגדול ר' משה בצרי חבר ביה"ד תל אביב ועוד.
הרבנים הגאונים העומדים להתעטר בנזר ההוראה עלו והתכנסו מכל רחבי הארץ, מצפת הצפונית ועד שדרות שבדרום, מבני ברק וירושלים, חדרה ונתיבות. הרבנים הגאונים מורי ההוראות שליט"א אשר רבים מהם משמשים בקודש כרבני קהילות, ראשי כוללים ואברכים חשובים, הקיפו את הלכות טהרה בעיון משורש הדברים, ואחר כן השתלמו בקורס פרקטי המקיף את כל הנקודות שמורה הוראה פוגש בדרכו, ובעיקר בכתמים ובעניני רפואה והלכה בענינים המצויים בדורנו, בשילוב מצגות ועוד מביה"ח "שערי צדק", ובהוראות מבית מדרשם של גדולי הדור אשר מורנו הרב שליט"א זוכה לקרבתם ושימושם שנים רבות.
השימוש והלימוד נעשה אצל ראש בית ההוראה "מעין טהור" מורנו הגאון ר' יניב נסיר שליט"א אשר נודע בשערים בספריו המפורסמים וכוח הוראתו הגדולה בהעמדת תלמידים רבים בכל רחבי הארץ, ובשימושו וקירבתו אל כל גדולי ישראל שליט"א.
לכבוד ערב מכובד זה יצא לאור קובץ תשובות "מעין טהור" (200 עמודים) שכולל תשובות בהלכה מגדולי הדור ומאת חכמי ורבני בית ההוראה ברחבי הארץ, ובסופו סקירה בתמונות מפעילות בית ההוראה מיום הקמתו ועד הלום.
בשורות הבאות נביא סקירה מהמעמד הגדול ואת משאם של גדולי ישראל שליט"א
בראשית הכנס נשא דברים הרה"ג ר' ליאור סעידי שליט"א ראש כולל "משכן יובל" וממשתתפי השיעורים שהתעטרו בנזר ההוראה, בדבריו הוא הודה על הודה לראש בית ההוראה על השיעורים המאלפים והחומר המקיף שנתן להם בהירות כיצד לגשת אל השאלות, ושיתף מכמה מקרים שהובאו לפניו וזכה להציל שואלים ממכשול.
אחר כן מסר ראש בית ההוראה הגר"י נסיר שליט"א את השיעור האחרון ברפואה והלכה משך שעה ארוכה לכלל המוצי"ם.
בסיום השיעור נעשתה הפסקה קצרה לסעודת מצוה כיד המלך סביב שולחנות ערוכים כיאה לכבוד התורה.
במעמד אדיר ומרגש הוכתרו השבוע 22 מורי הוראות חדשים על ידי בית הוראה המרכזי "מעין טהור" שבראשות מורנו ראש בית ההוראה הגאון ר' יניב נסיר שליט"א ובמעמד מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א
המעמד התקיים ברוב פאר והדר בבית ההוראה המרכזי "מעין טהור" בשכונת רמת שלמה בעיה"ק ירושלים, במעמד גדולי הדור, מרן הגאון הגדול ר' דוד יוסף שליט"א חבר מועצת חכמי התורה, מרן הראב"ד הגאון הגדול ר' ברוך שרגא שליט"א נשיא בית ההוראה, הגאון הגדול ר' יעקב שכנזי שליט"א דומ"ץ העדה החרדית הספרדית, הגאון הגדול ר' אליהו מאדאר שליט"א בעל ההוראה ברורה, הגאון הגדול ר' יהודה ברכה שליט"א בעל הברכת יהודה, הגאון הגדול ר' משה בצרי חבר ביה"ד תל אביב ועוד.
הרבנים הגאונים העומדים להתעטר בנזר ההוראה עלו והתכנסו מכל רחבי הארץ, מצפת הצפונית ועד שדרות שבדרום, מבני ברק וירושלים, חדרה ונתיבות. הרבנים הגאונים מורי ההוראות שליט"א אשר רבים מהם משמשים בקודש כרבני קהילות, ראשי כוללים ואברכים חשובים, הקיפו את הלכות טהרה בעיון משורש הדברים, ואחר כן השתלמו בקורס פרקטי המקיף את כל הנקודות שמורה הוראה פוגש בדרכו, ובעיקר בכתמים ובעניני רפואה והלכה בענינים המצויים בדורנו, בשילוב מצגות ועוד מביה"ח "שערי צדק", ובהוראות מבית מדרשם של גדולי הדור אשר מורנו הרב שליט"א זוכה לקרבתם ושימושם שנים רבות.
השימוש והלימוד נעשה אצל ראש בית ההוראה "מעין טהור" מורנו הגאון ר' יניב נסיר שליט"א אשר נודע בשערים בספריו המפורסמים וכוח הוראתו הגדולה בהעמדת תלמידים רבים בכל רחבי הארץ, ובשימושו וקירבתו אל כל גדולי ישראל שליט"א.
לכבוד ערב מכובד זה יצא לאור קובץ תשובות "מעין טהור" (200 עמודים) שכולל תשובות בהלכה מגדולי הדור ומאת חכמי ורבני בית ההוראה ברחבי הארץ, ובסופו סקירה בתמונות מפעילות בית ההוראה מיום הקמתו ועד הלום.
בשורות הבאות נביא סקירה מהמעמד הגדול ואת משאם של גדולי ישראל שליט"א
בראשית הכנס נשא דברים הרה"ג ר' ליאור סעידי שליט"א ראש כולל "משכן יובל" וממשתתפי השיעורים שהתעטרו בנזר ההוראה, בדבריו הוא הודה על הודה לראש בית ההוראה על השיעורים המאלפים והחומר המקיף שנתן להם בהירות כיצד לגשת אל השאלות, ושיתף מכמה מקרים שהובאו לפניו וזכה להציל שואלים ממכשול.
אחר כן מסר ראש בית ההוראה הגר"י נסיר שליט"א את השיעור האחרון ברפואה והלכה משך שעה ארוכה לכלל המוצי"ם.
בסיום השיעור נעשתה הפסקה קצרה לסעודת מצוה כיד המלך סביב שולחנות ערוכים כיאה לכבוד התורה.
ואחר כן נפתח הכנס לקהל הרחב, הציבור הגדול גדש את היכל בית המדרש, כשהם ממתינים לבואם של גדולי ישראל שליט"א אל הכנס הגדול.
הגאון הגדול ר' יהודה ברכה שליט"א בעל הברכת יהודה
הגאון הגדול ר' יהודה ברכה שליט"א מראשי כולל "יחוה דעת" ובעל הברכת יהודה, נשא דברים בחשיבות הכינוס למורה הוראות בישראל שזכו לעבור את סידרת השיעורים ע"י ראש בית ההוראה הגדול בהוראה שזכה ליצוק מים ע"י גדולי בעלי ההוראה בדורנו, ואחר כן דיבר על מורה שהגיע להוראה שיש כמה הנהגות שצריך לנהוג בעצמו, ומהם לחזור מידי פעם על החומר הקשור לעניני ההוראה (וכיו"ב נהג רבה של ירושלים הגאון ר' שלום משאש זצ"ל להתנות את חתימתו לתעודת הוראה לאחר שבחן את האברכים, שזה בתנאי שיחזרו על כל החומר פעם בשנה ולפחות על לשון הש"ע). ושלא יורה המורה בע"פ כל שאין הדבר ברור לו לחלוטין, וכל שהוא מסופק כיצד להורות יאמר לשואל אני יברר זאת, ואז ישאל את הת"ח הגדולים ממנו הבקיאים בהוראה. ולאחר כל האמור יהיה לבו סמוך ובטוח בס"ד שלא תצא תקלה תחת ידו, ובפרט שמבואר בפוסקים שיש ס"ד מיוחדת בעת שפוסקים הלכה למעשה, וע"ז נאמר והיה ה' עם השופט.
ובעת שקיבל המהרש"ם מבערזאן היתר הוראה מהגאון מהרש"ק מבראד זצ"ל, כשהלך ללוותו שאל אותו, כללי הוראה אתה יודע?, וחשב ששואל אותו אם למד כללי הוראה שבש"ך יו"ד (ס"ס רמב), והשיב לו, אדרבא אני רוצה שאדמו"ר ישאל אותי בזה, והשיב לו הגאון מהרש"ק, כלל גדול אומר לך שבעל הוראה צריך לבקש מהשי"ת, ויאמר עיני לשמיא נטלית רבונו של עולם, אתה תצילני ממכשול בהוראה. ע"כ.
ועוד עורר הרב אודות שואלים הסובלים מ"נרווים", שבאופן כזה יש לתפוס את עיקר הדין, ובעת שבאים למורה הוראה שואלים הסובלים מהנ"ל, כדאי שיתייעץ עם מורה הוראה מובהק בעל נסיון כיצד לנהוג איתם.
הגאון הגדול ר' אליהו מאדאר שליט"א בעל ההוראה ברורה
הגאון הגדול ר' אליהו מאדאר שליט"א מרבני ישיבת "כסא רחמים" ובעל ההוראה ברורה, דיבר על חשיבות מורי ההוראה, שזכו ללמוד בעיון היטב לעמול ולשמש ועתה זוכים לכהן פאר כמורי צדק, ואמר: "ידידי וחביבי ראש בית ההוראה מעין טהור הגאון ר' יניב נסיר, שמו הולך לפניו, עושה ומעשה, מרבה טהרה בישראל, אשריו ואשרי חלקו". לאחר מכן נשא הרב דברים חוצבים בענין קלות הדעת בהוראה, ואמר: "בדורנו משמשים האור והחושך בערבוביה, ונשמעים הרבה הוראות וקולות אשר אין להם יסוד ומקור, כמה צריכים להיות זהירים בהוראה, כי אמנם הדבר נכון שהדור חלש ופעמים שצריך להקל, אבל צריך זהירות לא להקל מדאי עד שחלילה יכולים להכנס באיסור". והרב שיתף במקרים חמורים ומבהילים אשר הגיעו לידו, בהוראות שהורו חכמים ועקרו גופי תורה. עוד אמר הרב: "וכן מצוי בדורנו שמקילים על פי צירוף שצירף גאון עוזנו מרן רבנו הגדול ר' עובדיה יוסף זיע"א (שבית ההוראה "מעין טהור" קרוי על שמו), ובאמת מרן רבנו זצ"ל התיר רק על פי כמה צירופים בנוסף לצירוף הזה, אבל יש חכמים שמקילים על פי כל צירוף אחד לבד". וסיפר הרב שבאה שאלה לפני מורי ההוראה של בית ההוראה "יורו משפטיך" שבראשות תלמיד מרן זצ"ל- הגאון הגדול ר' גדעון בן משה שליט"א אב"ד ירושלים, ובענין השאלה היה ג' צירופים להקל, ובכל הצירופים מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל מיקל למעשה, ורצו להתיר על פי זה, באו לפני הגר"ג בן משה ולא הסכים, אמרו לו מה הרב חולק על רבו?, אמר להם לא, הרב היקל בכל צירוף בפני עצמו, אתם רוצים להקל בכל הצירופים כולם, בכמה קולות יחד?. ותלמידיו מורי ההוראה התקשו לקבל את דבריו, מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל היה אז בחיים חיותו, אמר להם באו נלך נשאל אותו, הלכו אליו אמר להם אסור!, וכדברי תלמידו הגר"ג בן משה, אמרו לו והרי הרב מיקל בכל הקולות הללו, אמר להם כאן הקלתי בנפרד וכאן בנפרד וכן ע"ז הדרך, אבל לא מקילים בכל הקולות יחד, "תרי קולי לא עבדינן" (עי' ביו"ד סי' קצט). וסיים הגר"א מאדאר שליט"א: הדבר נובע מחמת שלומדים מספרי קיצורים ולא ממקור הדין עצמו, הוא רואה כתוב טהור נגמר הסיפור, לא ככה עושים, מי שרוצה להיות מורה הוראה כמו שצריך צריך ללמוד כל דין ממקורו, לדעת היטב את שורש הענין, וכשיש לו פחד ויראת שמים יורה לנכון, וזה הכלל שכמו שאמר הגר"י ברכה לא להחמיר בחינם בדברים שאין להם יסוד, ומאידך להזהר מאוד מאוד שלא להמציא קולות שאין להם מקור אמיתי בפוסקים. הנודע ביהודע כותב בענין אחד: "אני כותב קולא לבנות ישראל ונוע ינוע הקנה באצבעותי להרים ראש להקל בדבר כזה", ואחרי שמאריך בזה מסיים "ואין לסמוך על דברי אפילו לצרפם לספק כי לא מצאתי להם סמך בפוסקים". בכמה מקומות רואים שמרן השלחן ערוך היה ירא הוראה (עי' יו"ד סי' קצו ס"ד). ולכן כל מורה ישים לבו לכל זה כי על הכל יביא האלוקים במשפט, לא משנה כמה רב גדול היית ואיזה בגדים לבשת... ויהי רצון שהגאון הרב יניב שמרבה טהרה בישראל ימשיך להעמיד תלמידים, שמעתי שהרבנים שמקבלים היום תעודות הם תלמידי חכמים גדולים, יראים, אחראים, זה חשוב מאוד, אנחנו זקוקים למורי הוראות ישרים, עם ישראל צמא לתורה, ויהי רצון שבזכות הטהרה יגאל עם ישראל ברחמים אמן.
הגאון הגדול ר' אליהו מאדאר שליט"א הפתיע את הרבנים הגאונים שזכו להתעטר בכתר ההוראה בשי אישי ומיוחד- ספריו הגדולים שו"ת אמרות טהורות ב"ח- שניתנו לכל אחד ממורי ההוראה במתנה.
הגאון הגדול ר' יעקב שכנזי שליט"א דומ"ץ העדה החרדית הספרדית
בהתרגשות גדולה קבלו הצבור את בואו של הגאון הגדול ר' יעקב שכנזי שליט"א, ראש בית ההוראה הגר"י נסיר קבלו בדברים ואמר כי הרב שליט"א הגיע מערב עמוס ובקושי גדול אבל אמרנו לרב כי איך אפשר לעשות כינוס שכולו "שימוש חכמים" בלי שיהיה נוכח בו בעל "השימוש חכמים" (ספרו של הגר"י שכנזי), ומודים לרב שמחזק אותנו תמיד מכוין אותנו בהתייעצות בשאלות הכבדות משקל ועומד אחרי פעולות בית ההוראה.
משאו של הגר"י שכנזי שליט"א: כבוד הגאון הגדול ראש אבות בתי הדין ר' ברוך שרגא ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, כבוד הגאון ששמענו עליו הרבה אבל לא ראינוהו, ועתה כאשר שמענו כן ראינו ר' אליהו מאדאר שמפורסם בספריו החשובים, ואחרון אחרון חביב החתן של הערב... הגאון ר' יניב נסיר ה' ישמרהו ויחייהו, כתוב לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא סיעתא דשמיא הוא, ובפרט מורה הוראה צריך סיעתא דשמיא, הרבה פעמים אדם מסתפק איך לפסוק, חוכך בדעתו הרבה, עד שהקב"ה עוזרו להכריע הדבר, ולכן צריך סיעתא דשמיא, וכדי שיהיה סיעתא דשמיא צריך יראת שמים, בית הוראה זה מקום שצריך יראת שמים, נכנסת אשה לשאול שאלה צריך לענות בעניניות מה שצריך, לא להרבות בשיחה, לא להסתכל כשלא צריך להסתכל, אלו דברים שלא מדברים עליהם אבל ראיתי שזה היסוד של סיעתא דשמיא, אם אדם שומר את העינים, שומר את האזנים, שומר את הפה, הקב"ה עוזר לך בכל מה שאתה צריך, ולעולם לא תצא תקלה מתחת ידך, וזה הברכה החשובה ביותר שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד, ואנחנו שמחים שעולם התורה "מניב" פירות יפים, מורי ההוראה שמוכשרים כאן בבית ההוראה מעין טהור, ובאמת כשבאים שניים לבקש ללמוד אצלי, אני שואל אותם מה תעשה עם זה שלמדת אצלי?, אחד אומר לי יהיה לי ידע אישי ואילו השני אומר לי אני נמצא במקום שאין מספיק מורי הוראות- אפילו כאן בירושלים במקומות מסויימים ואשה צריכה לכתת את רגליה, ויש כאלה שאינם חזקים בשמירת תורה ומצוות ויכולים להכשל חלילה- בודאי שאני יקבל את השני, לכן אני אומר לכם חשוב מאוד "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" בכל מקום ומקום, זה המטרה שלנו, שבכל מקום ומקום יהיה מורה הוראה שיעמיד את ההלכה על תילה, שידעו לאן לפנות, וישנם גם מורי הוראות שאינם יודעים להורות ומורים הוראות טעות מבהילות, ומורה אחד בצפון הארץ הורה הוראת טעות קשה מאוד וחברנו עליו כמה חכמים והשתקנו אותו והוצאנו פסק שאסור לו להורות ואין לשמוע לקולו. לכן כמה זה חשוב שיש לנו מקום כזה בית ההוראה "מעין טהור" שמכשיר מורי הוראות אמיתיים, כי לצערנו ישנם מורים שלא רק שאינם עומדים בפרץ, בדיוק הפוך מכשילים את הרבים. ואני באמת מברך את האברכים החשובים, יקרים מפז, באמת, למה?, כי כדי להגיע למה שהגעתם היום צריך הרבה עמל ויגיעה לשנן ולחזור, ויהי רצון שה' יעזור שלא תצא שום תקלה מתחת ידכם לעולם, אמן.
מרן הגאון הגדול ר' ברוך שרגא שליט"א נשיא בית ההוראה וראב"ד ירושלים
בשיאו של המעמד נכנס אל ההיכל נשיא בית ההוראה "מעין טהור" מרן הגאון ר' ברוך שרגא שליט"א ראב"ד ירושלים, הצבור קבלו בשירה והתלהבות רבה, מורנו ראש בית ההוראה קבלו בדבריו כשהוא מודה למרן הראב"ד שליט"א שמכוין אותנו מיום הקמת בית ההוראה ועוד הרבה לפני הקמתו, תמיד הרב מדרבן ומכוין מחכמתו הרבה, וברוך ה' בית ההוראה פורח, יש כאן מורים שמתעטרים היום בכתר ההוראה מצפת ועד שדרות, וכבר דברתי בכנסים הקודמים על החשיבות של הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל. גם זכינו הערב להוציא לאור קובץ שכולל תשובות מהרב שליט"א ומורנו הרב שכנזי והרב ברכה ורבני בית ההוראה, אל מורנו הראב"ד שליט"א מגיע שאלות מהחמורות שבמקדש, בקובץ הדפסנו שאלה חמורה שהגיע אל הרב ממחותנו זקן מועצת חכמי התורה הגאון הגדול הרב משה מאיה שליט"א, ומבית חולים "שיבא".
בשיאו של המעמד נכנס אל ההיכל נשיא בית ההוראה "מעין טהור" מרן הגאון ר' ברוך שרגא שליט"א ראב"ד ירושלים, הצבור קבלו בשירה והתלהבות רבה, מורנו ראש בית ההוראה קבלו בדבריו כשהוא מודה למרן הראב"ד שליט"א שמכוין אותנו מיום הקמת בית ההוראה ועוד הרבה לפני הקמתו, תמיד הרב מדרבן ומכוין מחכמתו הרבה, וברוך ה' בית ההוראה פורח, יש כאן מורים שמתעטרים היום בכתר ההוראה מצפת ועד שדרות, וכבר דברתי בכנסים הקודמים על החשיבות של הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל. גם זכינו הערב להוציא לאור קובץ שכולל תשובות מהרב שליט"א ומורנו הרב שכנזי והרב ברכה ורבני בית ההוראה, אל מורנו הראב"ד שליט"א מגיע שאלות מהחמורות שבמקדש, בקובץ הדפסנו שאלה חמורה שהגיע אל הרב ממחותנו זקן מועצת חכמי התורה הגאון הגדול הרב משה מאיה שליט"א, ומבית חולים "שיבא".
משאו של מרן הגר"ב שרגא שליט"א: ברשות ידידי היקר ראש בית ההוראה הגאון ר' יניב נסיר שליט"א, הגאון ר' יהודה ברכה, הגאון ר' אליהו מאדאר שליט"א, הרבנים הגאונים מורי ההוראה, חלקם אני כבר מכיר מהכנסים הקודמים, ועימם הרבנים שזוכים היום לקבל תעודת הוראה, בבחינת "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל", בתחילה בבחינת "אהל"- היה לנו 20 מורי הוראה בבית ההוראה, ועתה ברוך ה' בן פורת יוסף נהיה כבר "משכן", מתחילים אהל ארעי ואחר כך נהיה "משכנותיך ישראל", וכבר מפורסם כמה חשוב הקורס הזה שמעביר הגאון ר' יניב נסיר שהוא ראש בית ההוראה ויש לו נסיון רב בהלכות טהרה וכל הפרטים הדקים שבדרך כלל אדם שלומד את זה רגיל לא יכול להבין ולהגיע לכל הפרטים, וע"ז נאמר "אין חכם כבעל נסיון", הוא יודע להמחיש כל פרט לשאלות המצויות בדורנו. וכמה צריך אדם לתת את הדעת על כל הלכה והלכה, מי שהכיר את זקני גדולי הדור, מורי ההוראות שהיו, בין של הספרדים בין של האשכנזים[1], אני זוכר היה הגאון ר' יוסף כהן אב"ד ירושלים, הבן שלו הוא היום ראש ישיבת "חברון" הגאון ר' דוד כהן שליט"א, הוא היה מגדולי המורי הוראות בירושלים, הוא היה אב"ד אבל היה גם מורה הוראה בירושלים, והיו באים שואלים אותו, כי מורי הוראות לספרדים לא היו, מי כן היו שואלים, היה הגאון ר' יעקב מוצפי זצ"ל אב"ד העדה החרדית הספרדית, אבל מי שהיה שואל אותו פעם אחת לא היה בא פעם שניה, למה? בטוח טמא, אם לא היה לבן לבן היה מטמא, ראש הישיבה הגאון ר' יהודה צדקה לפעמים היה מתערב בדבר מנסה לומר לו אולי אפשר לטהר... יש מראות בדור הקודם אצל הספרדים בכלל לא היו באים לשאול, אם לא היה לבן לא היו באים לשאול, אני זוכר היה איזה מראה כשאנחנו למדנו היה הגאון ר' משה מוסקוביץ' היה גאון עולם, לא רק גאון גם חסיד גדול היה, היה מתענה בשובבי"ם, עד זמן רבינו תם... אנחנו למדנו אצלו, הוא היה גדול המקילים בעולם, ממש גדול המקילים, לא היה לו מתחרה, הוא היה אומר ידוע שהגאון הרב פישר הוא היה מיקל מאד, הוא היה אומר תשמע הרב פישר מבין קצת... למה? בגלל שהוא מיקל יותר... הוא היה תלמידו של הרב מפפא בעל "קרן לדוד", והוא למד אצלו, ממנו למד להקל.
היה פעם הביאו לו איזה שאלה הוא רצה להתיר, כולם חלקו עליו, העדה החרדית כולם חלקו עליו, הוא עמד על שלו שזה מותר. יש גאון אחד בחוץ לארץ מפורסם, כל האשכנזים כולם סומכים עליו, גם בני העדה החרדית היו סומכים עליו, והרב מוסקוביץ' התעקש על השאלה, הוא היה זקן בן שמונים, והוא התעקש שזה צריך להיות טהור הוא יצא נגד כל הרבנים של הבד"ץ ורצה להתיר. אז שלחו במטוס לרב הגאון הנזכר שיגיד מה הוא אומר ויכריע ביניהם, הגאון הזה ראה את זה הצטרף, אמר אם עוד יש מישהו מצטרף להתיר הוא מתיר, אמר לו אני מצטרף איתך, והתיר.
אבל הרב מוסקוביץ' היה מתון, כמה שמקל, מתון מתון, היה בן שמונים היה עולה על השולחן מתקרב לפלורסנט לראות עוד פעם ועוד פעם לא בקלות היה מתיר, אבל כשהיה מחליט היה לו כח דהיתרא יותר מכולם.
מהכולל היינו הולכים לבית שלו, פעם הלכתי לבית שלו ביום שישי אשתו היתה באמצע הספונז'ה, בודאי שזה מפריע ביום שישי, בכל זאת ממש קיבל אותי בסבר פנים יפות, הכניס אותי לחדר סגר את הדלת ופתח את הספרים ועיין. היה צדדים לכאן ולכאן היה משא ומתן יותר מחצי שעה, אז אשתו דפקה בדלת ואמרה לו תשמע יש טלפון, אמר לה הטלפון יחכה, אמר לו לא זה שר הדתות יצחק רפאל רוצה אותך. הוא אמר מה זה משנה שר הדתות לא שר הדתות, שיחכה אנחנו באמצע, עכשיו אנחנו עסוקים בהלכה, שיתקשר עוד שעה. התרכז בזה ממש התרכז והתרכז, ונשא ונתן וסמך להתיר, ממש בישוב דעת גדול, למה? הוא היה מבין, להתיר זה יכול להיות איסורי כרת. איך אפשר להתיר דבר שזה ספק כרת? לכן היו מתונים ביישוב הדעת גדול.
חכם בן ציון עם כל הבקיאות שלו, עשרות פעמים הגיעו אליו, היה אומר זה נראה לי להתיר אבל אם הרב אלישיב מתיר גם אני מתיר, לך תשאל גם אותו. אמרנו לו אנחנו סומכים על מה שכבודו אומר, היה אומר לא תשאל גם את הרב אלישיב. ותמיד הם היו קולעים, מה שהוא התיר הוא התיר ומה שהוא אסר הוא אסר. אבל היראה, הפחד לפסוק הלכה, להתיר, זה היה ממש באימה גדולה. היה כמו אדם בא לפסוק דיני נפשות אותו דבר היה להם פחד כזה גדול[2].
אבל עכשיו ב"ה קמו בתי הוראה בישראל, וגם רבו השואלים, והיום אין דבר שלא שואלים, ממש כל יום ויום שואלים כל מיני שאלות, אפילו שאלות שלא היו בדור הקודם פתאום נוצרו שאלות חדשות, מה דין זה ומה דין זה? וצריך כל דבר לשים כל כובד משקלו כדי לדעת להכריע, וב"ה כאן כמו שאמרתי לכם, מקבלים כאן המון ידע, להכיר היטב כל דבר, לדעת לפסוק נכון, הלכה ורפואה, וברוך ה' הגעתם להוראה, אבל אל יחשוב אדם שברגע שיש תעודה כבר לא צריך לחזור ולשנן, תעודה זה טוב מאד להראות לאשה... יש לי, למדתי קיבלתי... אבל בשביל לפסוק הוא צריך הרבה הרבה שיקול דעת, אם לא ברור הדבר כבעיתא בכותחא לא בושה להגיד אני מסתפק, לא בושה להגיד אני לא יודע[3].
מאידך דוד המלך אמר "ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה", לא אמר כדי לאסור אשה על בעלה..., אלא כדי להתיר. אבל אם אדם שם לנגד עיניו שכל הלכה הלכה הוא לא בפזיזות לא בקלות הדעת אלא אם ברור הדבר ובא להתייעץ, זה לא בושה להתייעץ, כל גדולי ישראל היו מתייעצים תמיד, חכם יהודה צדקה מתייעץ עם הרב בן ציון אלא אם כן הוא מתיר...
פה ב"ה עברתם שימוש גדול, קיבלתם הרבה שיעורים קיבלתם הכל, יש ידע, אבל כשבאים לפסוק צריך לדעת את מה שאמרנו.
היה חכם רפאל אבו עליו השלום אב"ד של תל אביב. הוא היה בא לבית דין, כל פעם שהיה בא לתת גט באותו יום היה צם, למה? שלא תבוא תקלה לידו, כבר היה לו נסיון רב, לא משנה הוא היה צם... היה הב"ד בשני וחמישי לצערינו היום התרבו הגיטין, פעם לא היה הרבה גיטין... היום התרבו כמעט כל יום, אין יום שאין גיטין[4].
אז הרב רפאל עבו היה גר בתל אביב וכל ראש חודש הוא היה בא לרב עזרא עטיה ולכותל, קבוע. והנה פעם אחת רק נכנס לרב עזרא עטיה, אמר לו רבי רפאל "תעל אחקילך מעשה"- בא ואספר לך מעשה. התפלא מה רצה לספר לו, כשהיה במצרים היה מעשה בגט אחד, שרבי עזרא היה צריך לחתום עליו, הכל היה מוכן. הוציא את הקולמוס בא לחתום, הלב שלו לא נותן לחתום. אמר להם תבואו שבוע הבא. באו שבוע לאחר מכן, עוד פעם לוקח הקולמוס ולא חותם, אומר להם תבואו שבוע הבא.
האשה כעסה אמרה שהיא רוצה להתחתן. הלכה לקרובה שלו ושאלה למה הרב לא חותם. כל השאר חתמו, למה הרב עזרא מעכב? היא היתה מבוגרת. שאלה אותו למה לא נותנים גט לפלונית? אמר לה "פלונית"?!, אין לנו בבית דין "פלונית" כזו, מתברר שכתבו לה שם אחר והיה קוראים לה שם אחר. אמר הרב, עכשיו אני מבין למה אני לא יכול לחתום. קראו לאשה, אמרה כן השם שלה זה השני, קראו לה בשם הזה. מיד כתבו גט חדש עם השם שלה חתם ונתנו לה את הגט.
אחרי זה פעם הלך הרב רפאל עבו לבית דין לסדר גט, ואמר אני לא יכול לסדר את הגט, מול העיניים שלי אני רואה את דמות הרב שלי, שאומר לי "רבי רפאל תעל אחקילך מעשה", מה זה? שוב אותו הדבר בא לאשר, עובר איתם על כל הפרטים, ושוב רואה את דמות הרב שלו שאומר לו "רבי רפאל תעל אחקילך מעשה". ככה שש פעמים. אמר לעצמו מה זה הדבר הזה? והזוג כבר כועסים שש פעמים שואל אותם מה אנחנו ילדים קטנים?. אמר כולי נהייתי אש אבל אמרתי בסדר תכתבו, אני יוצא מהמשרד אני רואה כתוב על התיק ארץ הלידה" "פריז". פריז? אני מכיר את אבא שלה שנים הוא היה מתל אביב. איך פריז?, אמרו לא, זה האבא שלה החורג. אמר עכשיו הבנתי את רוח הקודש של הרב שלי רבי עזרא שסיפר את הסיפור כדי להציל אותי הזה שלא תבוא תקלה על ידי. ובודאי שהרב עבו אחרי שהיה עושה תעניות ודאי שלא היה קורה תקלה מתחת ידו. אבל תראו איך הגישה שלהם היתה. לתת גט זה דבר שבשגרה. מעשים שבכל יום והוא צם על זה, לכן הקב"ה לא הביא תקלה על ידם.
לכן אני ב"ה שמח ברוך ה' שכל שנה בבחינת הולך ומוסיף, מקבלים מהרב הרבה ידע הרב מושגים.
אני רוצה לברך אתכם שחפץ ה' בידכם יצלח שלא תצא תקלה על ידכם אף פעם בעז"ה ותזכו להרבות גבולות הטהרה בישראל, ואני מברך את ידידי הרב יניב שבאמת ה' יתן לו כח ובריאות, הוא מתמסר ממש בכל כוחו ובכל נפשו להרבות גבולות טהרה, להרבות הלומדים, לתת להם מושגים שלא יכולים לקבל במקום אחר, ברור לי שלא יכולים לקבל במקום אחר את מה שהוא נותן להם, כי הוא טרח ויגע על זה שנים רבות, בעז"ה יהיה בריא וחזק ועוד יפוצו מעינותיו חוצה כהנה וכהנה, וכן יהי רצון ונאמר אמן!
בשיאו של המעמד חילק מרן הראב"ד שליט"א תעודות הוראה למוצי"ם החדשים בחתימת ראש בית ההוראה ובחתימתו.
מרן הגאון הגדול ר' דוד יוסף שליט"א חבר מועצת חכמי התורה
מרן הגאון הגדול ר' דוד יוסף שליט"א חבר מועצת חכמי התורה
לקראת סיום הכינוס הגדול, הכל ציפו לבואו של מרן הגאון הגדול ר' דוד יוסף שליט"א חבר מועצת חכמי התורה, הגר"ד יוסף נכנס אל ההיכל כשהוא מלווה בשירה אדירה ושמחה עצומה של כלל המשתתפים, מורנו ראש בית ראש ההוראה שליט"א קבלו בדבריו כשהוא מודה למרן הגר"ד יוסף שליט"א על שנים רבות של הכוונה בהנהגה ובהוראה, וסיפר שזכה להתכתב עם הרב רבות בדברי תורה, והוסיף שכל חכמי הדור והפוסקים בספריהם משתמשים הם בספריו האדירים של מרן רבנו הגדול רבנו עובדיה יוסף זצ"ל שעל שמו נקרא בית ההוראה "מעין טהור", אמנם בדור הקודם היו כאלה שהחביאו את הדבר והיו משתמשים בספרי מרן זצ"ל "מתחת לשלחן", אבל היום ברוך ה' זה כבר "בעלמא דאתגליא", הגאון ר' משה מרדכי קראפ שליט"א מגדולי הפוסקים הליטאים, כותב בספרו על הלכות ברכות "את הספר הזה חיברתי על פי ההלכה ברורה". יהי רצון שנזכה להמשיך להתחמם מאורו, אנו וכל בית ישראל אכי"ר.
משאו של מרן הגר"ד יוסף שליט"א: ברשות כבוד מרנן ורבנן הגאונים הגדולים שליט"א, הגאון הרב ברוך שרגא, הגאון הרב יעקב שכנזי, אני מאוד שמח להשתתף כאן איתכם שמכשירים מורי הוראה, אני קודם כל רוצה לומר, הספר "פסקי שבת" של ראש בית ההוראה הגאון הרב יניב נסיר שליט"א, חלק גדול ממנו עוסק בהלכות "מוקצה", ואני ברוך ה' עכשיו סיימתי לכתוב את ה"הלכה ברורה" על מוקצה, אני עברתי על הספר "פסקי שבת" כמובן מתחילתו ועד סופו כמה פעמים, וצריך לדעת יש אנשים שחושבים שלהיות למדן גדול בלומד'ס אמיתי זה לא להיות פוסק הלכות, אבל רבותי זה בדיוק להיפך, בדיוק להיפך, אדם ילמד גמרא והוא רוצה לפלפל אז הוא יכול גם לטעות, לא נורא אם הוא יטעה, אבל בהלכה אוי ואבוי אם הוא יטעה, לכן העיון האמיתי לשבת כל דבר לחקור אחרי שורשו וללמוד כל הלכה מה היסוד שלה, זה חשוב מאוד, בלי זה אי אפשר להיות מורה הוראה!, ממש ככה, ואני אומר שהספרים "פסקי שבת" שברוך ה' אני מעיין בהם הרבה, וכמובן אני מזכיר אותו בספרים, אני מאוד נהנה לראות זה בקיאות וזה עיון אמיתי, עיון אמיתי, מלבד זה שהוא בקי מאוד בפסקים של אבי מורי זצוק"ל, בקי מאוד, ממש, הוא פוסק חשוב מאוד מאוד, וכזה ראה וקדש, כשמכשירים מורי הוראה הם צריכים להיות כל אחד ואחד מהם לדעת שזה לא רק בקיאות, אלא עיון אמיתי, לא כל שאלה כתובה, ולפעמים צריך לדמות דבר לדבר, לפעמים צריך לשאול כל מיני שאלות כדי לדעת את המכלול ולקבל תשובה, אני יתן לכם דוגמא מסיפור שאירע, אני פעם הייתי בארגנטינה, לפני הרבה שנים, וראיתי שהיה שם דבר שהיה נראה לי מאוד מוזר, הם לא שואלים טל ומטר כל השנה, אומרים "מוריד הטל" ו"ברכנו" כל השנה, עכשיו כמובן זה דבר ידוע, למה אני אומר מוזר? כי באמת לפני בערך מאה שנה היה שמה ויכוח גדול מאד בין הספרדים לאשכנזים, הספרדים רצו לבטל את השאלה טל ומטר, האשכנזים היו שם אולי חמישים שנה לפניהם, אבל הספרדים באו לשמה "חלבים" והם אמרו שצריך לבטל, למה? כי הגשמים שמה יורדים, העונות שמה הן הפוכות ויורד גשם כל השנה, אבל בחורף שלנו ששמה זה קיץ הגשם יורד בזעף גדול, אז הם רצו לבטל, והיה ויכוח גדול, התערבו בזה גם הרב קוק מארץ ישראל, הרב יוסף ידיד, בסופו של דבר החלבים הפסיקו לשאול טל ומטר, אח"כ גם הדמשקאים, זה לקח להם זמן הם לא הסכימו בהתחלה, וככה זה נהיה כאילו כל הספרדים. ואז אני ראיתי זאת כמנהג מוזר מאד, למה? כי הטענה שהגשם מזיק לא היתה נכונה, פשוט לא נכונה, אולי זה היה לפני מאה שנה אולי כן, גם אז אני לא בטוח שזה היה נכון. ומה ההגדרה של מזיק שהרמב"ם כותב בפירוש המשניות? גם בהגיון צריך ללמוד, ואז אני ביקשתי מהרבנים שמה לפנות לממשלה ולברר את כל הנתונים, ארגנטינה היא מדינה מאד חקלאית, והתברר ששישים אחוז מהחקלאות, זה בקיץ שלהם שזה החורף שלנו, אז הם צריכים לשאול טל ומטר. ואז אני פסקתי להם כך, הרבנים שמה אמרו שהם מוכנים לשמוע בקולי בתנאי שגדולי ישראל יסכימו עמי, אני מדבר איתכם לפני יותר מעשרים שנה, אולי עשרים וחמש שנה, ואז פניתי אל אבי מורי זצוק"ל שהוא זה שהצדיק את המנהג הראשון שלהם, הסברתי לו את כל העובדות שלו איך שהמצב היום, ושאני לא בטוח שאז לא היה טעות, אבל עכשיו בודאי שזה טעות, ואז הוא כתב מכתבים והוא הסכים, אבל הם ביקשו שיהיה כמו זימון שלושה, ביקשו שיצטרף אלינו גם חכם שלום כהן, הלכתי לחכם שלום, הוא ישב ועיין הרבה בנושא והוא הסכים, וגם הגאון הרב קופשיץ הצדיק אותנו ישב איתנו בכל הנושא וגם הוא הצדיק אותנו, אבל היו שמה קבוצה קטנה שלא רצו לשנות, כל מיני תירוצים ואז הם שלחו שליחים אל הרב אלישיב, ומרן הרב אלישיב פסק להם לא לשנות. טוב, ואז תשעים וחמש אחוז מהקהילה שמעו בקולנו, עבר כמה חודשים, (מכל הנושא הזה כתבתי בספר שלי הלכה ברורה בחלק ו'), ואז הלכתי לרב אלישיב[5], ואז אמרתי לו הרב יש פה תשובה נגד מה שהרב פסק, באיזה ענין? אמרתי לו טל ומטר בארגנטינה, אז הוא אמר תשב אני רוצה לשמוע למה פסקת נגדי, ישבתי והתחלתי לספר לו את העובדות, את העובדה שהאשכנזים היו הראשונים שמה והם שאלו טל ומטר והמשיכו מתחילה ועד היום הזה, אז מיד הוא הפסיק אותי, ואמר לי אם ככה אין שום ספק שאתה צודק, צריכים לשאול טל ומטר, אז אני אמרתי לו: אז הרב חוזר בו? אז הוא אמר אני לא חוזר בי, השאלה היא מה שואלים אותי, שימו לב זה משפט חכם ונכון מאד מאד, אתה מציג שאלה אל הרב, אתה צריך לדעת איך להציג את השאלה[6].
לכן כשאנשים שואלים הרבה פעמים הם לא יודעים לשאול, צריכים למצות את זה ולדעת, וכך אפשר לדעת איך לפסוק להם הלכות, אם לא יכול להיות טעויות.
אני לפני כמה זמן בא אלי פנה אלי אברך והראה לי שאלה, הסתכלתי ושאלתי כמה שאלות ואמרתי לו שצריך טהרה בלי ברכה, טוב, אתם יודעים יש כאלו שלא מסתפקים ברב אחד הם הולכים כל פעם לכמה אחרים, הוא הלך לעוד חמישה רבנים וכולם פסקו לו שהיא צריכה טהרה עם ברכה, וכשהוא אמר להם שאני פסקתי בלי ברכה הם התפלאו מאד, לפי הפרטים אין פה שום ספק. אבל אמרו מה זה סתם מה הוא אמר צריך טהרה עם ברכה, טוב, ואז לא התקררה דעתו הוא בא אלי שוב, ואמר לי הרב פלוני והרב פלוני הם כל אלא אמרו עם ברכה למה אתה אמרת בלי ברכה?, אז אמרתי לו תגיד לי האם אתה סיפרת להם את כל הפרטים? כך וכך. זו היתה תשובה פשוטה מאד שזה כן צריך טהרה מצד אחד, מהצד השני פשוט מאד גם שלא צריך ברכה. אז ובכן אתם שמים לב כששואלים אותכם אז יש כאלה שהם "שאינו יודע לשאול", אז צריך להוציא מהם את הפרטים.
ובעז"ה תמשיכו יש לכם מורה דרך מצויין, הגאון הרב יניב נסיר שליט"א ברוך ה' תלמיד חכם מופלג, כפי שאמרתי בעיון ובבקיאות בהתמדה גדולה, רואים הרבה הרבה עמל גם כן בספרים שלו.
אז בעז"ה תמשיכו ושלא תצא תקלה מתחת ידכם, תזכו להגדיל תורה ולהאדירה, אמן כן יהי רצון.
[1] סיפרתי כבר בפעמים קודמות בסיומים הקודמים, וברוך ה' הכל כבר כתוב בספר "בית ההוראה" של ידידי ראש בית ההוראה שליט"א, אז אני לא חוזר על הדברים, נגיד דברים חדשים שהמורי הוראות היו נוהגים איך להורות.
[2] פעם היה לו זכוכית מגדלת, פעם אמר לא צריך. אמרתי לו הרב רואים ברור בלי המגדלת, אמר לי תשמע, אתה יודע מה אני רואה?, היה יוצא למרפסת, מעיין מעיין מעיין ואז היה מתיר או אוסר.
[3] למעלה מעשרות פעמים חכם בן ציון אבא שאול היה אומר לי אני מסתפק אני לא יודע להכריע בזה. חכם יוסף עדס עליו השלום, בכלל היה אומר בא נפתח שולחן ערוך נראה מה כתוב, אפילו על דברים פשוטים, למה?, איך אני יקח אחריות עלי בדבר שאין ברור לי כביעתא בכותחא. אפילו שכבר בא אליו מקרה כזה וכבר הורה בכיוצא בו, עוד פעם ועוד פעם.
[4]לפני כמה שנים הראש"ל הגאון הרב אליהו בקשי דורון, היה איזה גט בפרס שהרב הראשי שם לא רצה לתת גט, אמר לא נותן שום גט, ולחצו עליו, לא רצה לסדר לזוג גט. באו לרב בקשי דורון, אמרו מה זה? האשה צריכה להתגרש, הרב שם לא נותן גט... הוא אמר אני לא יודע שפה פרסית, קרא לי אמר לי שאני ילך לדבר עם הרב הראשי שם בפרסית, למה הוא לא חותם. הלכנו ללשכה של הרב בקשי טלפנו אל הרב שם, הרב שם בפרס היה קורא שנים מקרא ואחד תרגום, הוא שמע את השם שלי קפץ ממקומו, למה? הוא למד אצל אבא שלי הגה"צ ר' דוד שרגא ע"ה.
הרב בקשי ראה שהוא מדבר בצורה מכובדת אמר בוא נבחן אותו, בא נראה אם כל הגיטין שהוא נותן נראה אם נוכל לסמוך או לא נוכל לסמוך, ולמה מעכב. שלשת רבעי שעה שאל אותו שאלה אחר שאלה, הכל ענה בשצף. הרב בקשי מאוד התפלא אמר לא הייתי מאמין שהוא יכול לענות ככה, אחד אחרי השני. אז שאל למה לפלוני אתה לא מסדר את הגט?, אמר אותו אחד לא יכול לדבר, איך יאמר "כתבו", איך יגיד "תנו", אמר יש לזה פתרון, שאלנו הוא חרש?, אמר לא חרש, אז יש פתרון, שאל אותו הרב בקשי כמה גיטין אתה מוציא בשנה, אמר לו בכל פרס שני גיטין. כל השנה שתי גיטין?, אמר כן, שאל אותו מה הם לא מתקוטטים?, הפרסים לא מתקוטטים?, אמר לו כן, מתקוטטים, ואז באים אצלנו, לכולם אני עושה להם "אשתייה", הכוונה עושים להם שלום, אמר לו אם כן, אז למה לאלו השתים אתה לא עושה שלום?, כולם הצלחת למה אלה לא?. אמר לו כי השתים האלו אין להם ילדים, הם צודקים, והם רוצים ילדים, אני לא יכול לעשות שלום ביניהם, אבל השאר, לכולם עושים שלום אין דבר כזה.
זה היה בפרס, פה בארץ ישראל, הרב עבו היה צם שלא תבוא תקלה על ידיו. הוא סיפר לי שהוא למד אצל רבנו הרב עזרא עטיה ע"ה הוא בחן אותו על גיטין סעיף אחר סעיף, לא שאל תגיד מה הדין בזה ומה הדין הזה?, אין בערך אלא סעיף אחר סעיף.
גם חכם בן ציון אבא שאול ע"ה היה בוחן אותנו באיסור והיתר סעיף אחר סעיף, המבחן שלש שעות. בשר בחלב שלש שעות, תערובות ארבע שעות. וגם לא כל התלמידים ביחד, אלא אחד אחד, אם הנבחן לא היה יודע את המקור בתלמוד, הוא היה סוגר את הספר ואומר תבוא עוד שנה. אני רוצה שתביא את המקור מהתלמוד, לא באויר... לכן לא הרבה קיבלו ממנו תעודות כי לא היו יכולים לעמוד בזה. וגם רבו הגאון הרב עזרא עטיה היה בוחן סעיף אחר סעיף. לכן גם כשהוא לא היה אב בית דין, האב בית דין היה שולח אליו הכל, הוא היה סומך עליו כי היה שולט בהכל. גם מרן הרב עובדיה יוסף כשרצה להתיר את העגונות של מלחמת יום הכיפורים, הוא צירף אותו עם הגאון הרב אוירבך והגאון הרב אלישיב כדי שלא תצא תקלה מתחת ידיו.
[5] הלכתי עם הבן שלי שהוא בדיוק התחתן לקבל ברכה, הייתי מאד קרוב אליו, אהבתי אותו מאד, הייתי מדבר איתו הרבה בלימוד.
[6] היה פעם יהודי אחד שבא אלי באטליה, הוא קנה פה בית והוא הלך לאבא שלי ושאל אותו והוא אמר לו שהוא צריך לעשות יום טוב אחד, אז הוא בא אלי אמרתי לו זה לא נכון אתה צריך לעשות שני ימים, אבל אבא שלך אמר, אמרתי לו אבא שלי אמר? בא נלך לאבא שלי, לקחתי אותי, זה היה ערב יום טוב בצהריים, אמרתי לאבא שלי תראה הסיפור כך וכך וכך, הוא אמר הוא צריך לעשות יומיים, אז הוא אמר: הרב אמרת לי יום אחד, אמר אבל אתה לא שאלת נכון, אתה לא הסברת לי את העובדות, אז הוא אמר איך אשתי עכשיו תספיק לבשל כבר ערב יום טוב בצהריים, מצטער מאד תלמד לשאול.
