• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

סברת הפר"ח בספירת העומר

אד יעלה

Active member
א.
שמעתי בשיעור של הראשל''צ שאם יש רב שלא ספר יום אחד יכול לקחת אדם שלא ייצא ולהוציא אותו יד''ח כך סבר הר''י סאלווציק וכן הביא הרב פראנק
ואילו דעת הפר''ח שאינו יכול להוציא כיון שאינו בר חיובא והביא ראיה מהירושלמי שבן עיר לא יכול להוציא בן כרך כיון שאינו בר חיובא [ובשיעור הביא שיש חולקים ע''ז וס''ל שהבבלי חולק ממגילה דף ב]
ב.
וצריך ביאור בסברת הפר''ח מה שייך לומר שאינו בר חיובא הלא הוא מחויב אלא שאינו יכול כיון שהוא לא השלים יום אחר יום ויש לו בעיה טכנית שאינו יכול לקיים תמימות אבל מה שייך לומר שלא שאינו בר חיובא ומה שהביא ראיה מבן עיר לכאורה אינו דומה ששם זה לא יום הפורים שלו ולכן אינו נחשב בר חיובא אבל כאן מה שייך לומר שאינו בר חיובא.
ג.
בעיקר העיצה של הרב סאלווציק שיקח אדם אחר ויוציא אותו וצריך ביאור הלא יש לו חיוב לברך וכיצד יכול לוותר על הברכה הלא יש דין שערום לא יתרום כיון שמפסיד את הברכה.
 
ב. הטעם שאינו יכול לברך, הוא משום שאינו בר חיובא לסוברים שצריך תמימות והכל מצוה אחת.
ג. למען כבוד החכם , יכול לוותר.
ב. לא בר חיובא זה גברא לא מחויב כאן הוא מחויב אלא שאינו יכול לקיים תמימות.
ג. צריך לדעת האם זה נחשב כבווד התורה שזה יכול לדחות את הדין דערום לא יתרום.
 
לא הבנתי כלל את שאלתך
ערום לא יתרום זה דווקא שאין לו כלל ברכה
אבל הכא המברך מוציאו יד"ח, ואטו כל קידוש וברכת המוציא בשבת שבעה"ב מברך ופוטר את כולם מדין שומע כעונה עוברים על ערום לא יתרום?
 
לא הבנתי כלל את שאלתך
ערום לא יתרום זה דווקא שאין לו כלל ברכה
אבל הכא המברך מוציאו יד"ח, ואטו כל קידוש וברכת המוציא בשבת שבעה"ב מברך ופוטר את כולם מדין שומע כעונה עוברים על ערום לא יתרום?
נכון
 
אות ב' לא הבנתי
אות ג' מה הפירוש לא חייב להסכים הוא חייב לא להסכים כיון שהוא לא מברך
אבל עיקר הקושיא ליתא כמו שהעירו
 
ובקושיתו הראשונה
יש להעיר דלכאורה דמיא למה שכתב השו"ע סי' רצח' סעיף ה'
מי שאינו מריח אינו מברך על הבשמים אלא אם כן נתכון להוציא בני ביתו הקטנים שהגיעו לחינוך או להוציא מי שאינו יודע.
ובמשנ"ב ס"ק יג' כתב דכל האחרונים פליגי וס"ל דדוקא להוציא בני ביתו הקטנים מדין חינוך אבל לא להוציא מי שאינו יודע דכיון דאינו מחויב בדבר אינו יכול להוציאם יד"ח עכ"ל ומוכח דאף דבר טכני שאינו יכול לברך דאינו מריח, חשיב אין מחויב בדבר לדעת כל האחרונים,
אלא דיש לדון מדעת השו"ע דמשמע דס"ל דחשיב מחויב בדבר, ואולי יש לחלק בין ריח בשמים דס"ל לשו"ע דחשיב מחויב בדבר מכיוון שטכנית לא יכול להריח משא"כ ספירת העומר אי ס"ל דצריך תמימות חשיב טפי אינו מחויב בדבר "ותן לחכם ויחכם עוד"
 
וצריך ביאור בסברת הפר''ח מה שייך לומר שאינו בר חיובא הלא הוא מחויב אלא שאינו יכול כיון שהוא לא השלים יום אחר יום ויש לו בעיה טכנית שאינו יכול לקיים תמימות אבל מה שייך לומר שלא שאינו בר חיובא ומה שהביא ראיה מבן עיר לכאורה אינו דומה ששם זה לא יום הפורים שלו ולכן אינו נחשב בר חיובא אבל כאן מה שייך לומר שאינו בר חיובא.
כבר הקדימך הפרי מגדים בקושיא זו, וכן הקשה ובמאמר מרדכי הוסיף להקשות דאף אי נימא דחשיב שאינו בר חיובא סו"ס לשנה הבאה יחשב הוא בר חיובא וושוב שפיר בר חיובא אף עתה ויל"ד בדבריו, ועכ"פ צע"ג כפי שהקשה הפר"מ ודעת הפר"ח צ"ב
 
חזור
חלק עליון