פרשת חיי שרה: חידושים נפלאים

[אמונה ובטחון]

אשכול לחידושי תורה ודברים נפלאים על פרשת השבוע.​

מובא כאן חלק מתוך ספרי "נשיח בחוקיך" (כת"י כעת)

​

פרשת חיי שרה​

מי שמקטין את עצמו השי"ת מגביהו​

"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים". (בראשית כג, א).

והנה יש להקשות מדוע כתוב מאה 'שנה' עשרים 'שנה', ואילו בהמשך כתוב ושבע 'שנים', ומה ההבדל ביניהם או שבכולם יכתבו שנה או שבכולם יכתבו שנים, ויתרה מזו יש להקשות דאדרבה למספר מאה וכן לעשרים שהם רבים יש לכתוב אצליהם 'שנים' ואילו למספר שבע שהוא נמוך יש לכתוב 'שנה', ומדוע כתוב בפס' להפך.

וכבר עמד על כך בזוהר הקדוש (פר' חיי שרה בהוספות לדף קכב:) ותירץ שמי שהוא מתגאה, מהשמים מקטינים אותו, ומי שהוא עניו מגביהים אותו. וכן הוא בספיה"ע שעד עשר אומרים 'ימים', ואח"כ 'יום'. וכ"ה בכתובה שכ' ה' 'ימים', אבל חמשה עשר 'יום' וכדו'.

וזה לשונו של הזהר הקדוש, "מאן דאיהו זעיר איהו רב, מאן דאיהו רב איהו זעיר, דכתיב ויהיו חיי שרה וגו' מאה דאיהו חושבן רב כתב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה, שבע דאיהו חושבן זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב שנים, תא חזי דלא רבי קודשא בריך הוא אלא לדאזעיר ולא אזעיר אלא לדרבי, זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא, כמה איהו רב בעלויא לההוא עלמא, ע"כ, מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך ר"ל מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא, מאן דקצר אמן ולא מאריך גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אל"ף ולקצר קריאה דיליה ולא יעכב בהאי אות כלל ומאן דיעביד דא יתארכון חייו" (אלו הם חדושים שהגידו לרשב"י בישיבה של מעלה). ע"כ.

 

[גרינפלד]

גם אברהם חי קכ״ז שנה!​

על הכתוב (בראשית בג, א) וַיִּהְיוּ חַיַּי שָׂרָה מַאָה שָׁנָה וְעָשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיַּי שָׂרָה, כותב רש״י: 'שני חיי שרה - כולן שוין לטובה'.
יש להתבונן: מה ההכרח לדרוש בפסוק זה שבל שני חיי של שרה היו שוין לטובה?
רעיון מפעים ונפלא כותב החתם סופר זי״ע: בסוף הפרשה נאמר (בה, ז) שאברהם אבינו נפטר בהיותו בן 175 שנים, ויש להבין מדוע באמת האריך אברהם ימים
יותר משרה שחייתה רק 127 שנה, והרי רש״י כותב בפרשת וירא (כא, יב) שאברהם היה טפל לשרה בנביאות! כך שהיה ראוי ששרה תחיה יותר ממנו, או לכל הפחות תחיה כמותו.
אלא התירוץ הוא, לפי שאמרו חז״ל (בראשית רבה צה, ג) שאברהם אבינו הכיר בוראו רק בהיותו בן 48 שנה, לפי החשבון נמצא שמגיל 48 עד גיל 175 - היו רק 127 שנים שווים לטובה בהם הכיר אברהם את בוראו, ורק חיים אלו נחשבים לחיים. לכן כותב רש״י שאצל שרה היו כל 127 השנים שווים לטובה, וההכרח לכך, כי כך יתיישב לנו שאברהם לא חי, חיים של אמונה, יותר משרה, אלא שניהם חיו 127 שנים של הכרת הבורא!​

---

מצוה עם מאמץ - שווה יותר!​

רש״י כותב על הפסוק (בראשית כד, יז) וַיָרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ - שראה שעלו המים לקראתה. מסביר הרמב״ן, שרש״י דייק כן מחמת שאחר בך כתוב (פסוק ב) ותשאב לכל הגמלים, ואילו כאן לא נאמר לשון שאיבה, בהכרח שכאן לא הוצרכה לשאוב, כי עלו המים לקראתה.
אלא שבאמת הא-גופא-קשיא! מדוע אחר כך בהשקותה את הגמלים לא עלו המים לקראתה, וכאן המים עלו?
מסביר הרה״ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי״ע בספרו קדושת-לוי באופן נפלא: בתחילה כשהתכוונה רבקה לשאוב רק לעצמה, נעשה לה נס שעלו המים לקראתה כדי שלא תטרח, אבל בפעם השנייה כאשר שאבה למטרת גמילות חסד עם אליעזר ואנשיו וגמליו, לא עלו המים לקראתה, בדי שתוכל לטרוח ולהתאמץ בקיום המצווה, שכן מצווה הכרוכה במאמץ ובקושי שווה הרבה יותר, ולפום צערא אגרא!​

מתוך העלון תורה שבכתב.​

 

[אמונה ובטחון]

מתוך העלון תורה שבכתב.

אתה מוציא את העלון?

 

[גרינפלד]

אתה מוציא את העלון?

לא; אני אחד מאלפי הנהנים ממנו.