-
חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן
קדם אבונא דבשמיא. וארעא?
- Thread starter יונתן37
- תאריך התחלה
- צופים 7
-
- תגיות
- נוסחאות התפילה
אתה אומר "אלוקינו שבשמים ובארץ"? ה' נמצא בשמים, שם זה המקום שלו. אנחנו מתפללים לה' שבשמים. בלי קשר הוא גם נמצא בכל מקום.
בקדיש על ישראל אומרים: "מן קדם מארי שמיא וארעא" משום שה' הוא אכן בעלים של השמים והארץ, אבל מקום משכנו הוא בשמים, וכשאומרים לשון "אבינו" לא שייך לומר את זה על הארץ, אלא רק על השמים. וכן גרסת הראשונים! (וכמדומני שבשום מקום לא הוזכר לשון "קדם אבונא דבשמיא וארעא")
[וגם יש בכך קצת בעיה שנשמע כאילו אומר "לפני אבינו שבשמים ולפני אבינו שבארץ"... וכמ"ש בספר "פקודת אלעזר" סי' קל"ב:
אעתיק לך מש"כ ביבי"א ח"ח סי' י"א אות י"ב: קודם אבונא "דבשמיא" ואמרו אמן, כן הוא נוסח קדיש תתקבל ברמב"ם. וכן הוא בתשובת הרשב"א חלק ה' (סימן נד). וכ"כ הרב ר' דוד אבודרהם (בדף כא ע"א). וכתב הרב יוסף עליכם, יש אנשים טועים שאומרים בקדיש תתקבל, קודם אבונא "דבשמיא וארעא". ובאמת תואר אבונא לא שייך להזכיר בו על הארץ, אלא אבינו שבשמים, הילכך צ"ל קודם אבונא דבשמיא, ולא יותר, וכן הובא בספר קמח סולת (דף כב ע"ד) ובכף החיים פלאג'י (סימן טוב אות יג). ע"ש. וכ"כ בספר שערי תפלה (בדיני קדיש אות ז). ושכן הוא בסידור הרב יעב"ץ. וכ"כ מהרח"ך בסידור שערי רחמים. ובסידור עבודת הבורא. ועוד. ע"ש. וכן עיקר. וכן אנו נוהגים. [וכן כתב בסידור כנסת הגדולה עמוד רכו. ושכן כתב בליקוטי מהרי"ח. ע"ש].
וראה במצורף
בקדיש על ישראל אומרים: "מן קדם מארי שמיא וארעא" משום שה' הוא אכן בעלים של השמים והארץ, אבל מקום משכנו הוא בשמים, וכשאומרים לשון "אבינו" לא שייך לומר את זה על הארץ, אלא רק על השמים. וכן גרסת הראשונים! (וכמדומני שבשום מקום לא הוזכר לשון "קדם אבונא דבשמיא וארעא")
[וגם יש בכך קצת בעיה שנשמע כאילו אומר "לפני אבינו שבשמים ולפני אבינו שבארץ"... וכמ"ש בספר "פקודת אלעזר" סי' קל"ב:
אעתיק לך מש"כ ביבי"א ח"ח סי' י"א אות י"ב: קודם אבונא "דבשמיא" ואמרו אמן, כן הוא נוסח קדיש תתקבל ברמב"ם. וכן הוא בתשובת הרשב"א חלק ה' (סימן נד). וכ"כ הרב ר' דוד אבודרהם (בדף כא ע"א). וכתב הרב יוסף עליכם, יש אנשים טועים שאומרים בקדיש תתקבל, קודם אבונא "דבשמיא וארעא". ובאמת תואר אבונא לא שייך להזכיר בו על הארץ, אלא אבינו שבשמים, הילכך צ"ל קודם אבונא דבשמיא, ולא יותר, וכן הובא בספר קמח סולת (דף כב ע"ד) ובכף החיים פלאג'י (סימן טוב אות יג). ע"ש. וכ"כ בספר שערי תפלה (בדיני קדיש אות ז). ושכן הוא בסידור הרב יעב"ץ. וכ"כ מהרח"ך בסידור שערי רחמים. ובסידור עבודת הבורא. ועוד. ע"ש. וכן עיקר. וכן אנו נוהגים. [וכן כתב בסידור כנסת הגדולה עמוד רכו. ושכן כתב בליקוטי מהרי"ח. ע"ש].
וראה במצורף
נערך לאחרונה:
אומרים וארעא.
עי' לעיל. בהודעה הקודמת נכתב בעניין.
יצחק משען
Well-known member
שאלה זו שאלתי את מרן אור עינינו חכם יצחק יוסף שליט"א בשנת תשנ"ו היאך ראיתי שמור אביו זצ"ל אמר בקדיש וארעא, והשיבני שזה היה קדיש על ישראל
זה מה שכתבתי בעבר בס"ד
[1] ושם הגר"י הלל שליט"א בהערה ה' הביא מכל הפוסקים הנ"ל אך הוסיף שבסדור הרש"ש ובסדור חוקת עולם ותפלת ישרים כתבו וארעא. וכ"כ בברית כהנה מערכת ק אות ט והסביר שכנראה שרבני הדורות דור אחר דור תקנו כפי מה שנראה להם לנכון לסדר. והיה זה בכתב יד או במסורת בע"פ ואח"כ כשנתחדשו בתי הדפוס סידרום חכמי הדור ההוא והדפיסום. ע"ש. ואע"פ שאין אני ראוי להשיב על דבריו של הגאון רבינו כלפון משה הכהן זצוק"ל מ"מ כיון שמצינו שכל הפוסקים לא סברו כך לכן נלע"ד שהם חששו למש"כ המהרי"ל שאסור לשנות מנהג המקום בעניני תפלה בשום פנים, ויש סכנה בדבר למי שיעשה כן (ע' בליקו"י נוסחאות התפילה הערה א). ועוד שאין זו סתם הוספה תמימה אלא יש בה דופי כמש"כ כל האחרונים הנ"ל. ועוד מש"כ הגר"י הלל שכ"כ בסדור הרש"ש, אנכי הצעיר ראיתי בסדור נקודות הכסף שכתבו בלי וארעא. אך בהוצאות אחרות כתבו וארעא. לכן קשה להוכיח מזה. ושוב ראיתי שכן העיר מרן הרגע"י זצ"ל בהסכמה לברית כהונה ע"ש.
- הנוסח המופיע בכל הראשונים הוא תתקבל צלותנא (או צלותהון) וכו' קדם אבונא (או אבוהון) דשמיא ואמרו אמן. ולא הוזכר כלל דשמיא 'וארעא'. וכן הוא ברמב"ם (נוסח הקדיש). סדר רב עמרם גאון. מחזור ויטרי (ס' פט). פירוש התפילה לרוקח (ס' עז). שו"ת הרשב"א (ח"ה, נד). אבודרהם. כך נראה גרסת הפרישה (או"ח סימן נו ס"ק יג) והב"ח שם בדעת הטור. וכתב בספר קמח סולת והגר"ח פלאג'י בכף החיים (ס' טוב, יג) בשם ספר יוסף עליכם שיש טועים לומר דבשמיא וארעא שלפי האמת בתואר אבונא לא שייך להזכיר על הארץ אלא אבינו שבשמים. וכ"כ בשערי תפלה (דיני קדיש אות ו') שכן הוא הנוסחא בראשונים וכן הוא בסידור שערי רחמים לרבינו חיים הכהן, סידור היעב"ץ, סידור עבודה ומורה דרך. וסידור עבודת הבורא. ע"ש. וכן העלה בסידור כנסת הגדולה. ובלוח אר"ש ליעב"ץ (אות רעח) כתב וארעא, נוסח זה לא נמצא בשום מקום. והוא סכלות מוחלטת, כי לא יתואר הקדוש ברוך הוא כשהוא אביהן של שמים וארץ, אלא אלקי השמים ואלקי כל הארץ יקרא, או אבינו שבשמים. בספר פקודת אלעזר (סימן קלב, א) ביאר באופן אחר למה לא לומר וארעא, משום שלא ישמע אבינו שבשמים ואבינו הגופני שבארץ, שהוא אביו, ומלת אבוהון שאמר בתחלה קאי על זה ועל זה, כאילו אמר אבוהון דבשמיא ואבוהון דארעא. ובחסד לאלפים (נה, יד) כתב שיאמר קדם אבונא מריה דשמיא וארעא אבל לא יאמר דבשמיא וארעא כי האלוקים בשמים. ע"ש. משמע מדבריו שעשה פשרה להוסיף מריה וזה יפתור הבעיה לומר אבונא דבשמיא וארעא. וביביע אומר (ח, יא אות יב) פסק לומר אבונא דבשמיא ואמרו אמן. ובקובץ מקבציאל (חלק כג תשנ"ז) הביאו תשובה של מהר"א מני זצ"ל שכתב שמנהגו לומר אבונא דבשמיא.[1] ובילקוט יוסף (נוסחאות התפילה אות פג) כתב וז"ל, בקונטרס יוסף חיים חקר אחר כל הנוסחאות, ובכל הסידורים הישנים אין שם תיבת וארעא. רק במאתים שנה האחרונות שינו והוסיפו וארעא. ע"ש. ועל כל פנים בודאי שיש לתפוס כנוסח הגאונים והראשונים, וכל המשנה ידו על התחתונה. עכ"ל הילקו"י. וכן העלה הג"ר מאיר מזוז בקונטרס לאוקמי גירסא. וכ"פ הרה"ג דוד טהרני (קובץ מבקשי תורה תשנ"ג).
- ויש לומר אבונא במלעיל. (הגר"מ מזוז שליט"א באור תורה אלול תשס"ט ס' קלח ד"ה והסיבה הרביעית). וקדם הק' מנוקד בחטף קמץ, כלומר צריך לומר קוׄדָם.
[1] ושם הגר"י הלל שליט"א בהערה ה' הביא מכל הפוסקים הנ"ל אך הוסיף שבסדור הרש"ש ובסדור חוקת עולם ותפלת ישרים כתבו וארעא. וכ"כ בברית כהנה מערכת ק אות ט והסביר שכנראה שרבני הדורות דור אחר דור תקנו כפי מה שנראה להם לנכון לסדר. והיה זה בכתב יד או במסורת בע"פ ואח"כ כשנתחדשו בתי הדפוס סידרום חכמי הדור ההוא והדפיסום. ע"ש. ואע"פ שאין אני ראוי להשיב על דבריו של הגאון רבינו כלפון משה הכהן זצוק"ל מ"מ כיון שמצינו שכל הפוסקים לא סברו כך לכן נלע"ד שהם חששו למש"כ המהרי"ל שאסור לשנות מנהג המקום בעניני תפלה בשום פנים, ויש סכנה בדבר למי שיעשה כן (ע' בליקו"י נוסחאות התפילה הערה א). ועוד שאין זו סתם הוספה תמימה אלא יש בה דופי כמש"כ כל האחרונים הנ"ל. ועוד מש"כ הגר"י הלל שכ"כ בסדור הרש"ש, אנכי הצעיר ראיתי בסדור נקודות הכסף שכתבו בלי וארעא. אך בהוצאות אחרות כתבו וארעא. לכן קשה להוכיח מזה. ושוב ראיתי שכן העיר מרן הרגע"י זצ"ל בהסכמה לברית כהונה ע"ש.
נשיח בחוקיך
Active member
דעת הבא"ח שאין לומר וארעא בקדיש תתקבל
וכן כתוב להדיא בספר מקבציאל לבא"ח שיצא בשנת ה'תשע"ג כמדומני (שנה ראשונה פר' ויחי אות נא, נח) ושם שאל את ר' אליהו מני מהו נוסח קדיש תתקבל, והשיב לו שם, ולא הזכיר כלל תיבת "וארעא". והבא"ח הביא את זה בשני מקומות באות נא ואות נח. וסתם כדבריו בלא להעיר עליו כלל. ומסתימות מדבריו משמע שמסכים לדבריו שלא לומר וארעא בקדיש תתקבל.
ושלחתי זאת למרן הראש"ל פאר הדורות רבינו הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א לפני כשלש שנים, וכתב לי מכתב והסכים לדברי שמסתימות דברי הבא"ח משמע שמודה שאין לומר וארעא בקדיש תתקבל.
ובאמת שבסידור עוד יוסף חי החדש שהוציא הרב מזרחי, [סידור לכבוד נשמת מרן זיע"א] שם בהערות על קדיש תתקבל הוא שם את וארעא בסוגריים, ובהערות ציין למקבציאל הנ"ל.
ומכאן תשובה מוצאת לכל אות המחזורים והסידורים שכתוב בהם שהם הולכים אחר דעת מאור עינינו הבא"ח זיע"א, ושם כתבו וארעא. וע"פ האמור זה היפך דעתו של המאור הגדול הבא"ח זיע"א.
ויש עוד להאריך בכ"ז, וע' ביבי"א ח"ב סי' יח כמדומני, ובילקו"י ימי"נ מש"ב. ויש בזה אריכות ואכמ"ל ועוד חזון למועד.
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
חזק וברוך, החכמתני.
נשיח בחוקיך
Active member
תודה רבה. אשריך שיש לך עין טובה שמפרגן ורואה טוב!
ואגב זה רציתי לכתוב לך ושכחתי, שמאוד התלהבתי מהאמר התורני שפירסמת בעניין ברכת השניצל. מלא וגדוש בידע ובהבנה ישרה וצלולה בבהירות מיוחדת. וזה חוץ מהבלוג שלך שהוא ג"כ מלא וגדוש.
חילך לאורייתא. חזק ואמץ. ובעז"ה עוד ימשיכו מעיינותיך לפוץ חוצה בכרם בית ישראל לשם טוב ולתהלה. לטובה ולברכה אמן.
אמונה ובטחון
Well-known member
באמת מענין