• ניתן לשלוח מערכות ויישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

קושיא גדולה ברש"י פרשת שמיני

רבי ישראל מרוז'ין עונה על פי הגמרא חולין ס: שהקב"ה אומר 'שעיר זה יהא כפרה שמיעטתי את הירח", והוא הוא טומאת מקדש וקודשיו. משה כעס כי חשב שבחנוכת המשכן יהיה התיקון השלם, ואהרן הסביר לו שהמצב לא הסתייע.
 
שאלה נוספת
כתב רש"י [פ"י פי"ט] שאמרו אלעזר ואיתמר אינו בדין שיהא תלמיד משיב את רבו, וקשה הרי משה עצמו ציוה עליהם [בפט"ז ברש"י] השיבוני על דברי והרב שמחל על כבודו כבודו מחול, וגם קשה מהגמ' בפרק אלו מציאות [לא.] תלמיד לרב מנין שמצוה להוכיח ת"ל הוכח תוכיח, וצ"ע.
 
וצ"ע הרי רק באותו יום הוקם המשכן ועדיין לא היו קדשים וגם לא טומאת מקדש ?
הפסוק כותב ואתה נתן לכם לשאת את עוון העדה לכפר עליכם וזה שייך רק בקרבן זה מבין שעירי אותו יום ולא אומר שהיה אז עוון מקדש וקודשיו וכי בחודש שלא היו חטאים לא היו מקריבים קרבן זה אלא זה מצווה שמכפרת אבל זה מצווה בפני עצמה ועל כן היא שייכת תמיד ובפסוק לא כתוב שום דבר על זה שזה כיפר בפועל אלא שזה ניתן בגלל זה
 
וקשה הרי משה עצמו ציוה עליהם [בפט"ז ברש"י] השיבוני על דברי והרב שמחל על כבודו כבודו מחול,
כיון שהיתה שאלתו לאהרון גם כן אם כן בדין שישיב הוא ורק אם לא יהיה לו מה להשיב ישיבו הם ולכן הם חיכו לאהרון שישיב גם בגלל שראוי שאביהם ישיב וגם בגלל שאז לא יהיה זה תלמיד המשיב לרבו אלא כתלמיד חבר או ששקולים כאחד ולא בגלל שאסור להשיב לרב אלא שזה דרך הכבוד הראויה וזה דבר פשוט
 
חזור
חלק עליון