"קניני גזילה"

[ואזכה לחדש]

למה גזלן קונה את החפץ, הרי לא היה הסכמה מהבעלים ולא היה לו כלל כוונה להקנותו ואע"ג דאמרינן דקונה בשביל להתחיב מ"מ טעם זה אינו מישב היאך קנה ללא הסכמת הבעלים,

 

[יושב בישיבה]

עי' קוב''ש ב''ק ס"ה ע''ב וס''ו ע''א מש''כ בזה

 

[ואזכה לחדש]

עי' קוב''ש ב''ק ס"ה ע''ב וס''ו ע''א מש''כ בזה

אם תוכל לתמצת את דבריו, אשמח,

 

[תלמידו של מרן!]

יש מפרשים שהתורה חידשה קנין זה כדי שהגזלן יהיה חייב באחריות [ולדוג' אם החפץ יגזל ממנו או יפסד באיזה צורה שהיא, הרי יכול הגזלן לטעון שאין לו את החפץ שהוא גזל, וחיוב תשלום לית ליה כיון שהוא לא גרם נזק כלל. לזה חידשה התורה שהגזלן קנה את החפץ, והוא מחוייב להחזיר אותו חזרה ללא קשר למה שקרה לחפץ הראשון].

 

[פשוט]

יש מפרשים שהתורה חידשה קנין זה כדי שהגזלן יהיה חייב באחריות [ולדוג' אם החפץ יגזל ממנו או יפסד באיזה צורה שהיא, הרי יכול הגזלן לטעון שאין לו את החפץ שהוא גזל, וחיוב תשלום לית ליה כיון שהוא לא גרם נזק כלל. לזה חידשה התורה שהגזלן קנה את החפץ, והוא מחוייב להחזיר אותו חזרה ללא קשר למה שקרה לחפץ הראשון].

ואע"ג דאמרינן דקונה בשביל להתחיב מ"מ טעם זה אינו מישב היאך קנה ללא הסכמת הבעלים,

 

[תלמידו של מרן!]

זה חידוש מיוחד של התורה בקנין ללא הסכמת הבעלים, מהטעם הנ"ל.
אפשר קצת להוסיף ולבאר בזה, ע"פ דברי ר' יוחנן גזל מחברו שניהם אינם יכולים להקדיש, זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו, וביאור הדבר "ברשותו" פי' הוא שהחפץ נמצא אצלו והוא שולט בחפץ כרגע, והן הן דברי ר' יוחנן "זה לפי שאינו ברשותו", אלא ברשות הגזלן. וענין רשות זו אי"ז ענין חלותי מסויים אלא הוא ענין מציאותי גרידא שהוא שולט בחפץ, והתורה קבעה שכיון שהוא שולט כרגע בחפץ [אע"פ שזה שלא ברשות], מ"מ קנה אפי' שלא ברשות הבעלים, והטעם כדי לחייבו באחריות החפץ.

 

[יהויחז]

למה גזלן קונה את החפץ, הרי לא היה הסכמה מהבעלים ולא היה לו כלל כוונה להקנותו ואע"ג דאמרינן דקונה בשביל להתחיב מ"מ טעם זה אינו מישב היאך קנה ללא הסכמת הבעלים,

לכאורה גם הבעלים מסכים כי זה לטובתו.

 

[ואזכה לחדש]

לכאורה גם הבעלים מסכים כי זה לטובתו.

לטובתו שגזלו ממנו?

 

[יהויחז]

לטובתו שגזלו ממנו?

לטובתו שהגזלן יקנה.

 

[פשוט]

לטובתו שגזלו ממנו?

לטובתו שהגזלן יקנה.

לאחר שגוזלהו בודאי ניחא ליה שהגזלן יקנה להתחייב באונסין.